תקשורת המונים סיכום מלא של הקורס, למבחן ! יחידה –
1 – מודלים של תקשורת הקדמה למודלים של תקשורת מודלים תהליכים – מעוניינים בעיקר בתהליך החברתי של שיגור המסרים וקליטתם. מודלים סמיוטיים – מתמקדים בשאלת תוכנו של המסר ופענוחו ע"י הנמען. מודלים ליניאריים – מודל לאסוול:
(להתמקד בו למבחן): הנוסחה שכינוייה "מודל לאסוול", הציעה לתאר פעולת תקשורת באמצעות תשובות לשאלות הבאות: מי אומר מה באיזה ערוץ למי ובאיזו השפעה. מוען – יוזם הפעולה, אדם יחיד. מסר – הדברים שמוען מבקש להעביר לנמען. אמצעי או ערוץ – אמצעי תקשורת, המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו. נמען – הפרט או הציבור שאליו מכוונת פעולת התקשורת. השפעה – השינוי המתחולל בנמען כתוצאה מקבלת המסר. מודל בראדוק למודל לאסוול – מודל לניארי: הגרסה של בראדוק מביאה בחשבון שמסר אחד עשוי לקבל ערכים תקשורתיים שונים בנסיבות שונות.בראדוק משכלל את המודל של לאסוול. מודל שאנון וויבר – מודל ליניארי: מודל זה מבחין בתהליך התקשורת ובמרכיבים אשר עלולים לשבש או לחסום את פעולת התקשורת. רעיון שנולד בראשו של המוען, שאותו הוא צריך לתרגם או לקודד לסימנים ולאותות שניתן לשדרם באמצעות משדר, כמו, למשל, מילים הנהוגות בקול, לעומתו, הנמען צריך לבצע פעולה סימטרית – לקלוט את האותות בעזרת מקלט ולפענחם , כלומר, לתרגמם בחרה למסר. גורם נוסף במודל שלהם הוא – מרכיב "הרעש" בתהליכי התקשורת.
"הרעש" הוא – פער האפשרי בין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען. רעש – הוא כל גורם שעלול לשבש העברה תקינה של האותות כמו: קו טלפון משובש, אנטנה שבורה. מודלים מעגליים – דה – פלר (מודל מועדף למבחן) : במודל שהציע דה פלר, הוכפל המודל הליניארי של שאנון וויבר ונהיה למעגל סגור, כך שהמוען הופך בתורו לנמען, הנמען למוען וחוזר חלילה. אף שתהליך נתפס דו סטרי, אין הוא סימטרי לגמרי: המוען מוסיף לשמש מקור עיקרי למסרים והמסרים של הנמען מוגדרים רק כמשוב ומכך משתמעת היוזמה של המוען בניהול התהליך. חידוש נוסף של דה פלר הוא – שכלול מושג "הרעש". החלתו של הרעש הוא לא רק על הערוץ, אלא על כל מרכיבי התהליך, החל במוען העשוי להיתקל בהפרעה בעת שיגור המסר וכלה בנמען שדבר מה עשוי להסיח את דעתו בעת קליטת המסר. מודל אוסגוד ושראם – מודל מעגלי: המודל שלהם מדגיש את פעולות ההצפנה (הקידוד) והפענוח של המשתתפים במעמד התקשורת. המודל מציג את שני הצדדים כממלאים את אותם התפקידים: מוען מקודד ומשגר את המסר המתפענח ע"י הנמען והוא בתורו הופך למוען. במודל זה תפקיד המוען ותפקיד הנמען, הם שני מרכיבים סימטריים בתהליך התקשורת.משקל מרכזי מיוחס להצפנה ופענוח של התכנים המועברים בתהליך התקשורת, יותר מאשר לערוץ העברתם. מודלים סמיוטיים: הקדמה:
סמיוטיקה היא מחקר שיטתי של מערכות סמלים וסימנים המשמשים לתקשורת בין בני אדם.
למשל: הבעות פנים, תנוחות גוף, סגנונות לבוש. מודלים המתארים תקשורת מנקודת מוצא סמיוטית מפנים את עיקר תשומת הלב למסר התקשורתי עצמו ולא לתהליך העברתו ממוען לנמען.
מודל יאקובסון – סמיוטי: מודל של יאקובסון אומר שכל פעולה תקשורתית מורכבת מכמה פונקציות, שכל אחת מהן ממוקדת בגורם אחר בתהליך התקשורת. הוא מדבר על 6 פונקציות כאלה  1. הפונק' הרפרנציאלית – פונק' זו מתרכזת במציאות החיצונית, במשהו בעולם שמחוץ לטקסט.
לכאן שייכים הגורמים לקביעת עובדה, טעינת טענה, מסירת אינפורמציה. למשל:
מהדורת החדשות – רוב המבעים שבה הם בגדר דיווח על אירועים שהתרחשו במציאות.
 2. הפונקציה האמוטיבית – פונק' זו ממוקדת במוען, ומתממשת במבעים שעיקרם ביטוי יחסו של הדובר כלפי הדבר שעליו הוא מדבר. הגילוי המובהק ביותר של הפונק' זו הוא במילות קריאה, שכל תכליתן הבעת רגש כמו: לעזאזל, איכס.
 3. הפונקציה הקונאטיבית – פונק' זו מכוונת לנמען וביטוייה המובהקים הם צורות הציווי כמו: צאי מכאן, לך מכאן, סגור את הדלת. פונק' זו באה לידי ביטוי בהוראות ובציווים.
4 . הפונקציה הפאטית – פונק' זו באה לידי ביטוי במסרים שעיקר תכליתם ליצור תקשורת לקיימה או לנתקה ולבדוק האם הערוץ פועל. ביטויים כמו: "הלו אתה שומע אותי", "מה שלומך", "להתראות" – שייכים לכאן. 5. פונקציה מטא – לשונית – פונק' זו מציינת את המבעים העוסקים בקוד עצמו, בלשון. לעתים קרובות צריכים המוען והנמען לברר האם יש ביניהם הסכמה על הקוד: "כשאתה אומר שבוע – אתה כול בזה גם את יום שבת?" פונק' זו מאפיינת מילון או לקסיקון.
6 . הפונקציה הפואטית – פונק' זו מתקיימת במסרים שמטרתם למשוך תשומת לב לעיצוב שלהם עצמם, לצורתם החיצונית, במילים אחרות היא קשורה במסר . ביטוייה המובהק הוא – בלשון השירה, מתלול, חריזה. בדיבור היום יומי אני משתמשים, מבלי לדעת, בתחבולות פואטיות רבות:
מתבלים את דיבורינו במטפורות, בפתגמים עממיים ואפילו בחריזה מאולתרת. מודל פיסק – סמיוטי (להתמקד בו למבחן) המודל של פיסק דומה יותר למודלים המעגליים. פיסק מגדיר תקשורת כיצירה וחליפין של משמעויות. המוען(מחבר המסר) והנמען (הקורא) הם שווי מעמד בתהליך התקשורת ושניהם יוצרים משמעויות. הנמען בבואו לפענח את המסר, צריך לעשות פעולה מקבילה – לייחס משמעויות לסימנים שלפניו.זאת הוא עושה על סמך מטעניו התרבותיים, הערכיים והאידיאולוגים, הרקע החברתי שלו, השכלתו וגילו.
כמביאים בחשבון את כל המשתנים הללו, קל להבין מדוע מסרים אינם נקלטים ומפוענחים אוטומטית על פי כוונת שולחיהם. מגישתו של פיסק עולה, שלא כל מקרה של אי הבנה אפשר להסביר במונחים של רעש או של קצר בתקשורת, אי הבנה יכולה בהחלט לנבוע מהבדלים תרבותיים בין מוען לבין הנמען.כדי להבין כיצד מקבלים טקסטים את משמעותם, חייבים לחקור את התרבות שבמסגרתה הוא מתפענח. דוגמא למודל של פיסק: במחקר אנתרופולוגי שנעשה באפריקה, החוקרת מתארת ניסיון שלה לספר לבני השבט את סיפורו של המלט, בהנחה שהטבע האנושי הוא אוניברסאלי, ושהקוראים יפיקו מן הסיפור משמעויות דומות.
המציאות טפחה על פניה של החוקרת. אוצר המילים של בני השבט, המבנה המשפחתי הנהוג בחברתם והירארכיות השלטון השוררת – כל אלה מנעו מהם לקבל את גרסתו של שייקספיר.
המודל של פיסק נבדל מן המודלים התהליכים בכמה נקודות מרכזיות: ראשית, המוען וכוונותיו אינם נתפסים כאן כדומיננטיים בתהליך התקשורת. מרכז הכובד עובר אל המסר, הטקסט ופענוחו. שנית, פענוח הטקסט רחוק מלהיות תהליך אוטומטי. הוא אינו נעשה בחלל ריק, כי אם על רקע המטען התרבותי של המפענח והנסיבות שבהן הוא קורא את הטקסט. סוגי תקשורת: תקשורת תוך אישית – מתקיימת בין אדם לבין עצמו. תקשורת בין אישית בלתי אמצעית – שיחת סלון היא דוגמא למצב שהנוכחים מעבירים בו מסרים אחד לזולתו במילים ובתנועות. תקשורת בין אישית מתווכת – המוענים ונמענים נעזרים בפתרון טכנולוגי המאפשר תקשורת ביניהם. תקשורת המונים – זו תקשורת עם ציבור נמענים גדול יותר, המתאפשר הודות לטכנולוגיה מתקדמת. תקשורת בין אישית: 3 מעמדים של תקשורת בין אישית • דו שיח – מעמד תקשורתי זה כשמו כן הוא – יש בו מוען אחד ונמען אחד. זהו מעמד של תקשורת בין אישית בין שני משתתפים, המשמשים לסירוגין משדרים וקולטים של מסרים.
• תקשורת בקבוצה קטנה – זהו מעמד תקשורת המתרחש בתוך קבוצת אנשים, שיש להם מכנה משותף. הגורם המשותף הזה ייחודי לאנשי הקבוצה ויוצר בה דינאמיקה מסוימת, לדוגמא:
במסגרת של סדנה לגמילה מעישון, משותפת לכל הנוכחים חוויה של עישון כבד ושל קשיים בהימנעות מעישון.
 • שיח פומבי – זהו מעמד תקשורת שבו נואם או מרצה נושאים דברים לפני ציבור מאזינים גדול, אקראי והטרוגני. תקשורת בין אישית ומאפייניה: לתקשורת בין אישית יש – 8 מאפיינים  • תקשורת כתולדה של צרכים – המפגש הבין אישי, נולד מתוך צרכים של נוטלים בו חלק, כלומר כשאנו נכנסים לאינטראקציה הבין אישית אנו עושים זאת בגלל הצורך שיש לנו.
 • יחסים ראשוניים בין המשתתפים – הכוונה כאן שבתקשורת בין אישית אתה תופס את הפרטנר שלך לתקשורת כישות שלמה. זה קשור לתפיסת הגשטאלט (לתפוס את האדם כמכלול ולא כמשהו חד מימדי).
 • דו סטריות של תהליך התקשורת – המעמד הבין אישי מאופיין בדו סטריות. שיחת טלפון היא וגמא לתקשורת בין אישית – מוען משמיע דברים לאפרכסת, הנמען מאזין להם, הופך למוען וחוזר חלילה. דבר זה קיים במודלים מעגליים. המוען הופך להיות הנמען בתהליך שכל הזמן חוזר על עצמו.
…