מטלת מנחה) ממ"ן 13 ( שאלה 1
א. דמות משוחזרת היא דמות שהקורא משחזר מן הטקסט כחלק מן העולם הבדיוני, לרוב באופן אוטומטי ומבלי-משים. במהלך הקריאה, כאשר אנו מגבשים לעצמנו תובנות שונות על דמות כלשהי, אנו נוטים להתייחס ל"תוצר הסופי" של מלאכת השחזור – לדמות השלמה ה"חיה" כביכול.
כשאנו אומרים על דמות "חיה" שהיא טובה, רעה, מתוחכמת, פשוטה – אנו מנסים להגדיר את תכונותיה. כשאנו אומרים עליה שהיא מציאותית, משכנעת, לא מציאותית, לא סבירה – אנו משווים אותה לדמויות במציאות. כשאנו אומרים שהיא מעוררת אהדה, רחמים, ביקורת – אנו מגיבים עליה באופן רגשי ושופטים אותה מבחינות אלה או אחרות. דרכי הגילום של דמות בטקסט, לעומת זאת, הן דרכי אפיון, האמצעים האמנותיים השונים המאפשרים לנו לשחזר את הדמות. כאשר אנו מתייחסים אל הדמות כאל דמות קיימת בעולם בדיוני כלשהו, אנו תופסים אותה כבעלת גיל ורקע, תכונות אופי ונפש. ואולם, למעשה עלינו לשחזר מתוך הטקסט נתונים אלה של הדמות, אשר אינה "קיימת" בטקסט כמות שהיא, אלא מגולמת בו בדרכים שונות. הקורא הוא הבונה את הדמות למעין דמות מציאותית, על ידי מלאכת קישור והסקת מסקנות, ועל סמך הדרכים שבהן היא מגולמת בטקסט. כאשר אנו דנים בדרכים שבהן מצטיירת לעינינו הדמות מתוך הרצף הלשוני, אנו עוסקים בדרכי גילומה של הדמות, ולא במוצר המוגמר – הדמות המשוחזרת. העיסוק במכלול הדרכים והאמצעים לגילום הדמויות בטקסט מכונה "אפיון דמויות". מצוין 5
ב.
1. טענה זו מתייחסת לדרכי גילומה של הדמות בטקסט משום שהיא עוסקת באמצעי האפיון העקיפים של אותה דמות (נסיגות לעבר) ובמכלול הדרכים שבהן נבנה ומעוצב עולם היצירה (השיבוצים של הנסיגות בהווה שבו הדמות מספרת את סיפורה). כלומר, הטענה מקשרת יחד פרטים שונים ומקימה, שלב אחר שלב, מבנה מורכב ועוסקת בדרכי גילומה של הדמות ולא במוצר המוגמר – דהיינו הדמות המשוחזרת. יפה מאוד
2 . טענה זו מתייחסת לדמות …