מרצה: ד"ר קורס: אינדיבידואליזם בחינוך                                                                      תאריך: 03/09/2009
תוכן עניינים
            1. מבוא                                                                                                 עמ'    2-3
            2.
סקירה תיאורטית                                                                               עמ'    4-8
                2.1 – גתה                                                                                          עמ'    4-5
                2.2– רודולף שטיינר והאנתרופוסופיה                                                  עמ'    5-6
    2.3 – אנתרופוסופיה מהי?                                                                   עמ'    6-7
                2.4 – אנתרופוסופיה עקרונות עיקריים                                                 עמ'    7-8
                    2.4.1 – חיי האדם                                                                          עמ'    7                                             2.4.2 – מהות החשיבה                                                               עמ'    7
                    2.4.3 – אמנות                                                                                עמ'    7-8
                      2.4.4 – רפואה                                                                             עמ'    8
                      2.4.5 – חינוך וולדורף                                                                  עמ'    8
                      2.4.6 – חינוך מיוחד                                                                     עמ'    8
            3.
החינוך המסורתי                                                                                עמ'   9-10             3.1 – סימני ההיכר של החינוך המסורתי                                                           עמ'   10             4.  החינוך האנתרופוסופי                                                                       עמ'   11-19           4.1 – רקע                                                                                           עמ'   11
               4.2 – פסיכולוגיה התפתחותית זרמים ואסכולות                                                עמ'  
1 1
                     4.2.1 – תיאורית ארבעת השלבים של פיאז'ה                                               עמ'    11-12
                     4.2.2 – תיאורית המוסר של קולברג                                                            עמ'    13
                     4.2.3 – התיאוריה הפסיכו חברתית של אריקסון                              עמ'    מנהל עסקים-משפטים                4.3 – החינוך האנתרופוסופי הלכה למעשה                                            עמ'    16-19
                     4.3.1 – הגן                                                                                               עמ'    16-17
                     4.3.2 – בית הספר                                                                         עמ'    17-18                        4.3.3 – חטיבה עליונה ותיכון                                                         עמ'    18-19
   5. האינדיבידואל                                                                                    עמ'    20-27
                5.1 – אינדיבידואליזם                                                                                    עמ'    20-21
                5.2 – אינדיבידואליזם מול החברה                                                      עמ'    21-22
               5.3 – האינדיבידואל בחינוך האנתרופוסופי                                           עמ'    22
                    5.3.1 – האינדיבידואל בגן האנתרופוסופי                                         עמ'    22-23
                    5.3.2 – האינדיבידואל בחטיבה העליונה ובתיכון                              עמ'    24-27
             6. דיון ומסקנות                                                                                                עמ'    28-29
             7.
סיכום                                                                                              עמ'    30-31
             8 . ביבליוגרפיה                                                                                                עמ'    32-33
          מבוא
עבודה זו נועדה לנסות לבחון ולהבין את המוטיב האינדיבידואלי בשיטת החינוך האנתרופוסופית.
מערכת החינוך בישראל, כמו גם בעולם המערבי כולו, נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי איטי ומתמשך. דרכי עבודה, שיטות הוראה ותוכניות לימודים מוחלפות חדשות לבקרים, לעתים מתוך שיקולים שאינם פדגוגיים טהורים, כמו שיקולי יוקרה ופופולאריות ושיקולים פוליטיים למיניהם. למרות השינויים הרבים הללו, מערכת החינוך הממלכתית בישראל עדיין דומה, במובנים רבים, למערכת החינוך שהתקיימה בארץ מראשית הציונות. מרבית המורים עוסקים בעיקר בהקניית ידע לשמו, חלק גדול מהמקצועות נלמד בצורה פרונטאלית מתוך ספרים והרצאות, ועבודת התלמידים מוערכת פעמיים בשנה באמצעות תעודה המסווגת את הישגיו הכמותיים של התלמיד – ציונים העושים שימוש במספר מוגדר ומצומצם של קטגוריות מילוליות (מ”בלתי מספיק” ועד ”מצוין”). גני הילדים הינם מקום קצת יותר "טהור" אשר ברובם המשחק והיצירה תופסים מקום נכבד. אך במקביל ניתן לראות עידוד לתחרותיות אשר מתבטאת  בהכוונה של הילדים ללמוד לכתוב ולקרוא כאשר המטרה העיקרית להביא את הילד למוכנות גדולה יותר לכיתה א'.
במקביל למערכת החינוך הקונבנציונאלית שתוארה לעיל בקצרה, ישראל שותפה בשנים האחרונות למגמה הולכת וגוברת, שקשה להתעלם ממנה, של פריחת בתי-ספר אלטרנטיביים מסוגים שונים. בתי הספר הללו מנסים להציב אלטרנטיבה למערכת החינוך הממלכתית המקובלת (מתוך תחושה של אי- שביעות רצון ממערכת זו).  ישנם מודלים רבים ושונים של בתי ספר אלטרנטיביים, ומרביתם מוקמים על ידי עמותות פרטיות מתוך יוזמה של קבוצות הורים ומקבלים אישור ממשרד החינוך לאחר תקופה כלשהי של פעילות.
חלק נכבד ומשמעותי בין בתי ספר אלה והגנים שמור לזרם החינוכי של האנתרופוסופיה.
כיום יש בארץ כ- 88 גני ילדים וכ- משפטים בתי ספר ברוח האנתרופוסופיה  (הנתונים נכונים לאוגוסט 2009 מתוך אתר "אנתרופוסופיה בישראל"  http://www.antro.co.il/) בכל שנה נפתחים בתי-ספר וגנים נוספים מסוג זה, ומטבע הדברים נחוץ להם גם צוות הוראה המחויב לאידיאולוגיה החינוכית העומדת ביסודו של החינוך האנתרופוסופי. כל המחנכים בגנים ובבתי הספר האנתרופוסופים מחויבים לעבור הכשרה בתחום החינוך האנתרופוסופי- חינוך וולדורף. בארץ קיימים 11 מקומות המכשירים לחינוך וולדורף (הנתונים נכון לאוגוסט 2009 מתוך אתר "אנתרופוסופיה בישראל" http://www.antro.co.il/study/).
כמו כן, לאורך כל השנה מתקיימים סמינרים,ימי עיון והשתלמויות למחנכים אשר יכולים להתמקצע ולהתחדש בתחומים השונים אשר מציעה האנתרופוסופיה כגון:תזונה,חקלאות,תרפיה באומנות,לימודי אוריתמיה, ביוגרפיה,רפואה אנתרופוסופית וכדו'. האנתרופוסופיה הינה דרך חיים ולכן ניתן אף למצוא בארץ 2 הוצאות ספרים אנתרופוסופים, כתב עת אנתרופוסופי ("אדם עולם"), מסעדה אנתרופוסופית, חנויות לממכר מזון אורגני, חנויות לחומרי אומנות ויצירה מחומרים טבעיים וצעצועי עץ ברוח האנתרופוסופיה,פנימייה ובית אבות אנתרופוסופים,מרכזים חינוכיים ויותר מכל ידוע קיבוץ "הרדוף" שממוקם בגליל התחתון ואשר הוקם ומושתת עד היום על יסודות האנתרופוסופיה.
כיוון שתחום האנתרופוסופיה קרוב לליבי,ותחום החינוך הינו התחום אותו אני לומדת בחרתי לחקור את תחום האנתרופוסופיה מנקודת המבט החינוכית שלו. עוד לפני כתיבת העבודה, נוכחתי לדעת כי הדרך בה מבקשת האנתרופוסופיה לחנך הינה דרך מדעית,מבוססת על תיאוריות מדעיות ובעלת מרכיבים ייחודים. ברצוני לבחון בעבודה זו, מהו הרקע להקמת הגישה האנתרופוסופית,קווים לדמותו של ההוגה שלה, מהם מרכיביה העיקריים של האנתרופוסופיה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחינוך בגן ובבתי הספר לאחר שאבחן את הפרמטרים הנ"ל ארצה להגיע לשורש העבודה ולה היבט אחד: המוטיב האינדיבידואלי בגישת החינוך האנתרופוסופית.
המחקר יעסוק בבחינת 2 השערות מרכזיות:
בבחינת הפרמטרים השונים בגישת החינוך האנתרופוסופית ניתן לומר כי גישת החינוך האנתרופוסופי מחנכת לאינדיבידואליזם ולהגשמה עצמית של הפרט. השערתי הינה בכיוון זה משום שלפי דעתי הגישה האנתרופוסופית דוגלת ביכולתו של התלמיד להביא לידי ביטוי את ייחודו בצורות שונות. השערתי היא, כי שיטת החינוך האנתרופוסופית רואה בפרט גורם חשוב מאוד ולכן יש לפתחו עד כמה שיותר.
בבחינת הפרמטרים השונים ניתן לומר כי חינוך לאינדיבידואליות הינו המוטיב המרכזי בגישת החינוך האנתרופוסופי.
השערה זו נובעת מהידיעה כי רוב צורות החינוך ההוליסטיות שקיימות כיום שמות במרכז את הפרט ובונות סביבו את החינוך הדרוש לו.השערתי היא שבחינוך האנתרופוסופי הדגש ניתן על הפרט,צרכיו האישיים,ייחודו ולפי כך נראה צורות שונות בחינוך המביאות זאת לידי ביטוי.
המקורות לעבודתי הינם מגוונים. מבחינה תיאורטית התבססתי על מחקרים רבים העוסקים בפסיכולוגיה ובביולוגיה אשר מהווים את הרקע וההבנה להקמת התנועה והחינוך האנתרופוסופי. יובאו רשמים של הוגים פילוסופים אשר היוו השראה להוגה האנתרופוסופיה ויבוצעו השלכות לאנתרופוסופיה מההגות הפילוסופית שקדמה לה.
אפרט את עיקריה של הגישה האנתרופוסופית על מנת להבין מאוחר יותר את החינוך האנתרופוסופי משלב הגן ועד אחרי התיכון. לבסוף אגיע לנקודה העיקרית והיא בחינת האינדיבידואל בחינוך האנתרופוסופי לאור גישות החינוך שפורטו קודם לכן.
יבוצע שימוש רחב במאמרים ובכתבים של פסיכולוגים,פילוסופים וביולוגים וזאת על מנת לקבל תמונה רחבה יותר בנוגע לאנתרופוסופיה בכלל ולשיטת החינוך שלה בפרט. כלל המקורות הינם הן מרשת האינטרנט והן מכתבים עיוניים.