סמינריון בנושא יהודי ארצות הברית – תפיסה ציונית מהות התפיסה הציונית של יהודי ארה"ב לאחר  הקמת מדינת ישראל תוכן העניינים                                                                       עמוד
1 .                 תוכן העניינים                                                                                                2

2 .                 מבוא                                                                                                   3-4

3 .                 דוד בן-גוריון                                                                                      5

4 .                 סקירה היסטורית על התפתחות התנועה הציונית באמריקה       6-8
5.                 מהות התפיסה  הציוניות באמריקה                                                          9-מנהל עסקים
6 .                 שאלת ההפרדה והמשבר לאחר קום המדינה  בין ההסתדרות      משפטים-19
והסוכנות הציונית 7.         הקמת המדינה בצל הציונות האמריקאית                                  20-21                                                                                                                   8.       הקשר שבין  מדינת ישראל ליהודי ארצות הברית                           22  9.     שאלת העלייה של יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל               23-24 
1 0 .   סיכום                                                                                            
5 -26            
1 1.   ביבליוגרפיה                                                                                  27-33
מבוא
עבודה זו עוסקת בתפיסה הציונית כפי שהיא בראי  היהודים בארה"ב, מול תפיסתו של דוד בן-גוריון לאחר קום המדינה.
כינונה של מדינת היהודים בארץ ישראל היה תלוי במגוון רב של גורמים, מהם גורמי פנים (ארץ ישראליים) ומהם גורמי חוץ (בינלאומיים).  קשה לאמוד את משקלו של כל גורם באופן עצמאי, אך אין ספק כי אחד מן הגורמים החשובים שהשפיעו על הקמת המדינה היה יחסו של הממשל בארצות הברית לתקומת המדינה ופעולותיו בנושא זה, כאשר ברור לכל שליהדות ארה"ב היה יד ורגל בקביעת מדיניות הממשל בשנים המכריעות. השפעת יהדות ארצות הברית מתנקזת במידה רבה אל המוסדות הציוניים שהיו בה. בין מאי 1942 לספטמבר 1943 חל שינוי מכריע במעמדה של הציונות בקרב יהודי ארצות הברית.
תחילתו של המפנה נעוץ בועידת בילטמור בה הצליח דוד בן-גוריון לסחוף את הקהל ולהעביר שורת החלטות בעלות חשיבות מכרעת, ובראשן – החלטה על העברת הפיקוח על העלייה ישירות ליישוב היהודי בארץ ישראל (באמצעות הסוכנות), והחלטה על הקמת קהילה יהודית ריבונית בארץ ישראל לאחר המלחמה.
החידוש שבעמדת בן-גוריון לעומת עמדת ויצמן, לא היה בריאליזם של הרעיון הציוני אלא בדרך בה יש לרתום את ארה"ב לקידום הרעיון הציוני. לא עוד פעילות בדרג הגבוה שישכנע את רוזוולט וצ'רצ'יל לאמץ גישה משותפת – אלא גיוס הציבור הרחב כדי שזה יהוו גורם שילחיץ את הממשל האמריקני בו ראה בן-גוריון את מרכז הכובד בתום המלחמה.
אין ספק כי יהדות ארה"ב גייסה כספים רבים לטובת היישוב היהודי בארץ ישראל וזאת באמצעות מספר ארגונים. ההתארגנות המסיבית ביותר הייתה של סונבורן, ביוני 1945 כינס רודולף סונבורן 16 מידידיו ממדינות צפון אמריקה – כולם ציונים אמידים, לפגישה פרטית עם דוד בן גוריון ששהה אותה עת בניו יורק. בן גוריון פרש בפני הנוכחים את חזונו ואת השקפתו המדינית והביטחונית, והציע להם להתארגן כזרוע האמריקנית של ארגון ההגנה. ההתלהבות הרומנטית מחזונו של בן גוריון לא איחרה לבוא והנוכחים כולם הסכימו לסייע ככל יכולתם. זמן קצר לאחר מכן, הוקמו משרדיו של מכון סונבורן והוקמה רשת מתנדבים בכל ארה"ב וקנדה. מקץ חצי שנה, נאספו כספים. היקף הסיוע הכלכלי ליישוב הנאבק למען מדינת ישראל היה עצום. יש לציין גם את הסיוע ההומניטארי של ארגון "בני-ברית", בתחום הפוליטי, איסוף תרומות, תרופות וכו'. יש לציין סיוע של הנרייטה סאלד בתחום הבריאות, החינוך והסעד. חשוב לציין כי האמריקנים נטלו חלק פעיל בסאגת ההעפלה המפורסמת מכל – "יציאת אירופה".
בעבודתי אביא סקירה היסטורית  קצרה על צמיחתה של הציונות והתפתחותה. יתר הפרקים עוסקים בציונות החל מקום המדינה: על ייחודה של הציונות האמריקאית, והתמודדותה עם האנטישמיות, ועם מושגי הציונות הקלאסית, הקשיים בהגדרת הציונות עם קום המדינה.  אבחן את טיב הקשר בין יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל. ולבסוף שאלת העלייה של יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל, אנסה לברר מדוע הציונות האמריקאית התכחשה למעשה ולהלכה, לערך המרכזי של הציונות – העלייה.
שאלת המחקר: יהדות אמריקה ויחסה לתפיסה הציונית לאחר קום המדינה.
השערת המחקר: הנחת היסוד העומדת בבסיס עבודת המחקר היא, כי קיים שוני מהותי בתפיסת הציונות של יהודי ארצות-הברית לבין היהודים היושבים בציון, ואינה עונה על מטרות התנועה הציונית בתחילת דרכה. זאת הסיבה העיקרית לישיבתם של יהודי ארצות-הברית בגולה.