שאלה 1:
חוק כללי- חוק שאפשר להכיל אותו על מגוון רחב של אנשים ומצבים . חוק כללי יכול להיות גם הסבר מדעי ועל מנת שזה ייקרה עליו לעמוד בשתי דרישות: בחינות ורלוונטיות דרישת הרלוונטיות:  מציאת קשר בין שני משתנים , לא בהכרח מדובר על קשר סיבתי . בקשר בין המשתנים מדובר במשתנה 'מסביר' -משתנה בלתי תלוי, ומשתנה 'מוסבר' -משתנה תלוי. דרישת הבחינות: מתייחסת לדרך שבה ניתן לבחון בחינה אמפירית את שני המשתנים . כאשר מדברים על קשר בין שני משתנים יש לדאוג שיהיה ניתן לבחון במציאות את המשתנים הללו מבחינה אופרציונלית ( למדוד ולכמת אותם). המשתנים התלויים ( משתנים מוסברים)  ומשתנים הבלתי תלויים( משתנים מסבירים) שלבי החקירה המדעית שלב ראשון: הגדרת בעיית המחקר-  קיימות שתי מקורות להגדרת בעיה המחקר המתחלקות לשני תחומים עיקרים: בעיות תאורתיות ובעיות מעשיות יישומיות שלב שני: ניסוח השערת מחקר שלב שלישי: קביעת מערך המחקר, קיימים שלושה סוגי מערכי מחקר: גישושי, תיאורי, השערות על סיבתיות.
שלושה תנאים להסקה על סיבתיות שלב רביעי: קביעת מסגרת הדגימה שלב חמישי: איסוף נתונים שאלה 2:
אחד הקריטריונים לבדיקה האם תיאוריה מדעית היא טובה נשתמש בעקרון ההפרכה של קרל פופר  שלפיה תיאוריה שאי אפשר לנסות להפריך אותה היא לא תיאוריה טובה. בדיקת התיאוריה במטרה להיווכח בנכונותה (אימות) או שגויה (הפרכה). תיאוריה מדעית נבדלת מתיאוריה שאינה מדעית בכך שהיא ניתנת להפרכה, על המדענים להיות ספקנים וללכת נגד השכל הישר ונטית האדם לחפש ראיות שיאמתו התיאוריה ולהראות שלא קיימים הסברים חלופיים כדי לחזק את התיאוריה שלנו, מאחר ולא ניתן להגיע לוודאות מוחלטת במדע. במקרה של התיאוריה שבחרתי אבדוק את המשתנים והגורמים הנוספים שעשויים להשפיע על יכולת הקריאה ( כפי שציינתי בסעיף א ) וכך אדע אם התיאוריה שלי עומדת בפני עצמה ושאין הסברים חלופיים קיימים.
שאלה 3:
א.      מחקר תיאורי מול מחקר סיבתי ב.      מחקר ניסויי מול מחקר מתאמי ג.       משתנה מופעל מול משתנה ייחוס ד.      דגימה מקרית פשוטה, דגימת שכבות , דגימת אשכולות