מיקרוביולוגיה- סיכום קורס פרוקריוטים= אליהם משתייכים החיידקים (בקטריות) וה- Archea (חיידקים קדומים, מהם התפתחו האאובקטריה והאוקריוטים).
נוקלאואיד= סידור הדנ"א של החיידק במבנה של שבלול מרוכז, בתנאי stress. הנוקלאואיד ממוקם באיזור ספציפי במרכז התא.
גרנולה= איזור בתא, שמשמש לתשמורת. בחלקם נאגר אויר (לצורך ציפה), לחלקם יש מגנטים, וכו'.
Inclusion bodies= צורה שמקבלים חלבונים בחיידק. אם מנסים לייצר חלבון ביתר בחיידק, הוא לא יודע לקפל אותו כמו שצריך.
גרעינון= בית החרושת ל- rRNA, שם הוא נעטף בחלבונים שיבנו איתו את הריבוזום.
העקרונות (פוסטולטים) של כוך= עוזרים לקשר בין חיידק מסוים לבין מחלה:
1)      על החיידק להימצא בכל החולים במחלה עם סימפטומים זהים, ולהיעדר מפרטים בריאים.
2)      יש לגדל את החיידק החשוד בצורה מבודדת במצע נקי. {עד היום יש בעיה עם עיקרון זה- קיימים פתוגנים שלא ניתן לגדלם במצע שלא מכיל חלקים מהחולה, כמו דם אדם למשל}.
3)      החיידק יוזרק לחיית ניסוי בריאה ויגרום לאותה מחלה בחיה זו.
4)      יש לבודד את החיידק גורם המחלה מהחיה המודבקת ולוודא שאכן מדובר באותו חיידק שבודדנו קודם.
חלוקה בינארית= צורת החלוקה של חיידקים. מתקבלים שני תאי בת באותו גודל- כל אחד מקבל כרומוזום אחד שהוכפל. תכולת החלבונים והדנ"א זהה.
זמן דור= הזמן הנחוץ לחיידק על מנת להתחלק.
(מסתכלים ברמת האוכלוסייה ולא ברמת החיידק הבודד).
קצב גידול= שינוי במספר החיידקים ביח' זמן.
ההופכי של זמן דור.
עקומת הגידול של חיידקים= מכילה 3
שלבי גידול עיקריים:
1)      תקופת ההמתנה (lag)= עד שהחיידק מסיים להכין את עצמו לחלוקה, הוא לא כל כך גדל.
2)      שלב הגידול הלוגריתמי (exponential)= החיידקים מתחלקים כמו מניאקים. הקצב תלוי בטמפ', pH, נוטריאנטים ועוד.
3)      שלב העמידה (stationary)= המזון מתחיל להיגמר, פסולת מופרשת מצטברת. כמות המתים משתווה לכמות המתחלקים.בשלב זה באים לידי ביטוי גנים מיוחדים שעוזרים לחיידק לשרוד.
4)      שלב התמותה (death)= יותר מתים ממתחלקים. בספקטרופוטומטר נראה תמותה רק כשהחיידקים יעברו ליזיס.
ליזיס= פיצוץ התאים. יגרם ע"י: אנטיביוטיקה (כמו פניצילין), האנזים ליזוזים (נמצא בדמעות בין השאר), לחץ הנגרם מסביבה מימית, חומרים טוקסיים.
ספירת חיידקים= חשובה בכינרת, חומוס, מי שתייה, שפכים ועוד. איך סופרים?
1)      ספירה כללית= בקאמרה. זכוכית נושאת עם רשת של
5 קוביות, שכל אחת מחולקת ל- 16. שטח הקאמרה= 1 mm2, נפח הקאמרה= 0.02 mm3. החישוב נעשה כך: מס' חיידקים בקובייה * מס' הקוביות (
5 ) * 50 (כדי להגיע למס' חיידקים במ"מ בשלישית) * 103
(כדי להגיע לס"מ בשלישית- מ"ל).  חסרון השיטה- לא תמיד ניתן להבדיל בין חיים למתים.
2)      ספירה חיה= מתבססת על כך שכל חיידק עושה מושבה אחת. עושים סדרה של מהולים פי 10 ומגדלים בצלחות. סופרים את מס' המושבות בצלחות עם סדר גודל של מאות חיידקים (לא עשרות, כי זה פחות מדויק). כדי להימנע מטעויות נזרע בדו/טריפליקטים. החישוב הוא: מס' מושבות בצלחת * מיהול = מס' חיידקים למ"ל. אם לא זרעתי מ"ל אלא 0.1 מ"ל, אכפול פי 10.
3)      פוטומטר קלט- סאמנרסון= חיידק שיואר, יטה את האור לכוון כלשהו. אם אין חיידק בדרכה של קרן האור, היא תמשיך ישר. ההפרש בין האור המוקרן לבין האור שממשיך הלאה ללא הטיה, הוא פרופורציונאלי לכמות החיידקים. שוב- בעיה עם חיידקים מתים/חלקיקים לא קשורים וכד'.
Batch culture= גידול לא מבוקר.
Continuous culture= תרבית שנשמרת במצב אקספוננציאלי, בקצב גידול קבוע.
כמוסטט= מכשיר בו ניתן לספק למיקרואורגניזם תנאים קבועים. מזרימים לו מצע מזון טרי ומוציאים באותו קצב חלק מהתרבית הזקנה. כך שומרים על מצב עמיד, שעליו ניתן לשלוט ע"י סוג המצע, קצב המיהול (תוך כמה זמן נכניס עוד מצע) וכו'. כך ניתן לבדוק מה התנאים המינימלים הדרושים לגידול החיידקים בפרמנטורים גדולים.
סוגי חיידקים:
פסיכרופילים= חיידקים עם טמפ' אופטימלית בסביבות 10-משפטים מעלות צלזיוס. יש להם יותר סלילי α ממשטחי β, בחלבוניהם יש יותר ח' אמינו פולאריות ופחות הידרופוביות, מכילים יותר ח' שומן בלתי רוויות=> יותר גמישים, עמידים לקיפאון.
מזופילים= חיים טוב בין
3 0-40 מעלות.
תרמופילים= סביבות 60 מעלות.
בעלי יכולת ליצור גשרי מלח, בעלי אינטראקציות הידרופוביות רבות בין ח' אמינו.
היפרתרמופילים= 80 מעלות.
היפרתרמופילים מטורפים= 102
מעלות.
…