תיאוריות אישיות

מקצוע
שנת הגשה 2013
מספר מילים 9582

תקציר העבודה

מבוא לתיאוריות באישיות סיכום הקורס                                                                                                                                                                                                 תורות אישיות- מנגנוני הגנה מתקדמים- אינטלקטואליזציה וסובלימציה אינט'- הפיכת מצב רגשי מורכב לשאלה אינטלקטואלית (נניח שאדם קרוב חולה- במקום להתמודד עם הבעיה מתחילים להתייחס למשמעות החיים או למשמעויות הטכניות של המחלה על מנת להפכה לפחות מאיימת) סובלימציה- מנגנון הגנה חיובי באמצעותו מחילף האגו את מטרות האיד במטרות שהן מקובלות מבחינה חברתית, וכך ניתן לבטא באמצעות פעילוות המקובלות על החברה- (רופא מנתח דומה לקצב, ואף "תוקפן" כלפי גופם של אנשים אחרים, אבל מקצוע הרופא הוא אהוד וחשוב.
יש אפשרות לבטא דחפים תוקפניים תוך כדי פעולתו. כמו כן לגבי פסיכולוגים – דחף מציצני שהופך לגיטימי).
מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלית- נותן הסברים לתאוריות של פרויד- פרויד שם דגש על היבטים התפתחותיים של האישיות, והוא נותן ל-5-6 שנים ראשונות חשיבות מכרעת. אישיות האדם מעוצבת כמעט לחלוטין בשנים האלה, וכל מה שאח"כ מושפע מכך ומרחיב את היסודות הקיימים.
ההתפתחות בשלבים הראשונים מונעת בעיקרה מדחפים מיניים. השקפה זו של פרויד הפכה את הילדים ליצורים מיניים והייתה מנוגדת לתפישה הנהוגה אז.
לפי פרויד בכל שלב התפתחות הדחף המיני של התינוק מתמקד באיזור שונה בגוף, והאיזור הנ"ל הינו האזור הארוטוגני של אותו השלב. המעבר משלב לשלב נקבע ע"י גורמים פסיכולוגיים וכן גורמים חברתיים. במעבר משלב לשלב רוב האנרגיה היצרית (ליבידו) של התינוק עוברת לאזור החדש ומוצאת את הסיפוק המיני בדרכים שמתאימות לאותו שלב.
אבל- לא כל האנרגיה עוברת לשלב הבא, והאיד דורש סיפוק גם לאזורים שהיו האזורים הארוטוגניים של השלב הקודם. אם נותרת יותר מדי אנרגיה בשלב מוקדם מדי ולא עוברת הלאה, יהיה בשלב מאוחר יותר קבעון- פיקסציה לשלב הנ"ל. השלב בו נוצרת הפיקסציה ועוצמת הפיקסציה נובעת מקורותיו של התינוק באותו השלב. כשהתינוק נאלץ לעבור לשלב הבא מבלי שקיבל מספיק סיפוק בשלב הקודם, תעבור לשלב הבא מעט אנרגיה, ונשארת אנרגיה רבה בשלב הקודם- קבעון שלילי. אם יש סיפוק יתר של צרכים בשלב מסוים אין "רצון" לעבור לשלב הבא. במקרה כזה יש סיכוי שתהיה ריגרסיה לקיבעון. ככל שהעודף/ מחסור יותר חזקים יש יותר סיכוי לריגרסיה. באמצעות ריגרסיה לפיקסציה ניתן להשיג סיפוקים שלא הושגו בבגרות.
שלבי מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי:
השלב האוראלי- חצי שנה ראשונה- שלב אוראלי ראשונה, חצי שנה שניה- שלב אוראלי אגרסיבי.
שרירי הפה והלשון מפותחים כמעט בדרגה מלאה כבר בעת הלידה. הפה מאפשא לתינוק לשרוד, והרבה מהשרדותו תלוי ומתמקד באיזור הפה- אכילה, צעקות, בכי. היניקה מלווה בהנאה, חלל הפה מסופק, היניקה מהוות הזנה וגם חוויה אירוטית. כשיוצאות השיניים (חצי שנה) התינוק חוקר את העולם באמצעות הפה. בבגרות ממשיך הפה להוות מוקד אירוטי.
  השלב האנאלי- סביב גיל חצי שנה עיקר הסיפוק היצרי מתרחש באזור ההפרשות. השרירים שמספקים לילד הנאה אירוטית הם הסוגרים- הנאה של שחרור, התרוקנות ובאופן כללי עיסוק בהפרשות (משחק בבוץ, צבעי אצבעות ועצמים המזכירים הפרשות). זהו פרוטוטיפ ראשוני של יצירתיות- התפעלות של ההורים (איזה קקי יפה) ושל התינוק מהפרשותיו. ההנאה מוגבלת בהמשך לשלב המתאים. ההורים מקבעים את ההפרשות במקום מסוים ובזמן מסוים. הילד מוותר בשלב מסוים על הנאתו האנאלית ונגמל. זוהי הפעם הראשונה שילד שולט במשהו ומוותר עליו, מעין שלב ראשוני של עצמאות. הדרישות של ההורים לגרום לילד להגמל יכולים להביאו לעצור את צרכיו בפנים או לגרום לילד לסרב. בחיי הבגרות קיבעון יביא לעקשנות – tight ass ובהמשך יכול להביא לתחושת אגרסיביות. קבלת תחושה טובה מצד ההורים לגבי הצרכים תביא לאישיות משוחררת וזורמת.
השלב הפאלי- גיל 3-5 איזור הסיפוק העיקרי הוא איבר המין הגברי. (פרויד התמקד באיבר המין הגברי, וסייג את יכולותיו לדבר על נשים). לקרוא את chodorov בנוגע לצד הנשי והפמיניסטי. בגיל הזה ילדים מאוננים הרבה , וההכרה בכך שהאמא היא זאת שדרכה יש סיפוקים מגיעה. התוצאה של ההכרה בטיפוס הזה מביאה את הילד להתאהבות אירוטית באם. אצל גברים מתרחש תסביך אדיפלי ואצל הנשים תסביך אלקטרה. הבן מאוהב אהבה אישוטית באמא שלו, הוא מכיר בכך שמו מספקת את צרכיו, והפתרון המועדף על הילד הוא לכבוש את אמו ולדחוק את אביו. הילד חושש מכל באביו חושב כמוהו והוא עלול לשנוא אותו. הילד חושש שאביו יסרס אותו, ולכן מתפתחת חרדת סירוס. מתוך מפגש עם בנות בגן חושב הילד שהן כבר נענשו. האגו מורה לילד להפסיק להלחם באביו ולהזדהות עמו. (אם אני אהיה כמו אבא אולי בעתיד אני אוכל לקבל מישהי כמו אמא). אם הדברים מתנהלים בגבול הנורמה, גם האם אינה מתייחסת אל ילדה כאל פרטנר מיני. האכזבה של הילד מן המצב וההרכה בכך שהוא יאנו יכול להיות פרטנר מיני מדרבנים את הילד להזדהות עם האב.
הילד מבין מותר/ אסור ובשלב זה מתפתח הסופראגו הראשוני. לדברי פרויד מקור תסביכים נוירוטיים עם בני המין השני נובעים בשלב הפאלי. *פרויד היה ער לכך שישנן משפחות בהן האב הוא דמות דומיננטית ומטפלת. פרויד מתאר מצב בו אין אפשרות להזדהות עם האב, ואז לאחר תום ההתאהבות באם מזדהים איתה (הומוסקסואליות?).
בנות- גם אצל בנות הסיפוק הראשוני נובע אצל האימא. תצפיות של בת על בנים מביאה אותה להבין כי חסר לה משהו… והיא מפתחת את "קנאת הפין". את האשמה על החסר הזה תולה הבת באמה. האהבה הארוטית מועברת הן האם לאב, שלו יש את הדבר החסר. מכאן מתחיל מהלך שדומה לתסביך אדיפוס- הילדה רוצה את אבא ומנדה את אמא. בתוך הנורמה, כשהילדה מבינה שהיא לא תוכל לקבל מאבא את מה שחסר לה ומבינה גם שאמא כן מקבלת את זה, היא מגיעה להזדהות עם האם ומקבלת את ערכיה. לדברי פרויד הסופראגו הנשי קטן יותר מזה הגברי. הסיבה: פחד הסירוס אינו מוחשי כמו אצל גברים. לכן אין הנשים מוותרות לחלוטין על הצורך לכבוש את אבא. חיים של בן קשים מחיים של בת בתחום ההזדהויות.
*במקרים בהם יש ניצול מיני יכולים להיכנס משתנים נוספים למשוואה- הילדה, בהתפתחותה הנורמלית רוצה את אבא והאב "נענה". (הטאבו החזק על תופעה זו נובע מכך שהילדה נענית.) התיאוריה הראשונית של פרויד …