סמינריון- הפתרונות והדרכים המוצעים לגידול הכספים אותם אנו מפרישים לקופת החיסכון הפנסיוני מתוך מטרה לשמר את רמת החיים לה הורגלנו גם בתקופת הפנסיה סמינר – מימון ושוק ההון תוכן עניינים
עמוד נושא
1 -2
מבוא והקדמה -..
1
3 -4
חיסכון פנסיוני -.
2
4 -5
רפורמות במערכת הפנסיה בישראל -..
3
5-7
הפנסיה לאן? —
4
7-8
ובמבחן התוצאה כמה נקבל בגיל פרישה?
5
8 -11
מה קורה בעולם? איך הם מגבירים חיסכון ציבורי?
6
1 1-מנהל עסקים פתרונות מוצעים לחיסכון בפנסיה —
7
מנהל עסקים-משפטים הטבות מס –..
8
משפטים-17
עקרות בית- פנסיה-תשלומים והפרשות .
9
1 7-18
פנסיה לילד מגיל קטן- האם אפשרי? –
10
1 8-21
סיכום …
11
מבוא והקדמה:
החיסכון הפנסיוני ומערכת הקצבאות לגיל פרישה של המוסד לביטוח לאומי עברו מאז שנת 1995
רפורמה מהותית שעיקרה הבטחת כושר הפירעון של תוכניות אלו. הרפורמה כללה בין היתר העלאה משמעותית של גיל הפרישה החוקי, קיצוצים משמעותיים בתנאים שקרנות הפנסיה הוותיקות מציעות לחבריהן וסגירתן בפני הצטרפות חברים חדשים. בנוסף, העלויות התקציביות של התכנית להשלמת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי הטרידה מאוד את הממשלה שרצתה לוודא שגמלאים יצליחו לכלכל את עצמם במקום להישען על תשלומי הרווחה.
ההסבר של הממשלה למיעוט במקורות הכספיים שעומדים לרשות הגמלאים היה חיסכון פנסיוני מועט מדי בקרב מי שנמצא בחלקו התחתון של ההכנסות ולכן מבנה תמריצי המס לחיסכון ארוך טווח שונה על מנת לתמוך באופן כמעט בלעדי בחיסכון הפנסיוני. על רקע האמור חל תהליך חקיקה בכנסת במהלכו חתמו בשנת 2008 המעסיקים וועדי העובדים על הסכם פנסיה שהוחל על כל העובדים במשק על ידי צו הרחבה של הממשלה.
הפנסיה מציעה לחוסך בה שני יתרונות עיקריים:
1.       חלוקת התצרוכת על פני משך החיים לרבות ביטוח תוחלת חיים.
2.       רווחים פיננסיים פוטנציאלים  הודות לסובסידיות ממשלתיות ישירות והטבות מס.
יש הטוענים כי אנשים אינם חוסכים די לגיל פרישה עקב העובדה שהם לא חושבים על העתיד הרחוק לא רואים את צורכיהם בגיל המבוגר בעוד אנשים רציונאליים צפויים להגיב בצורה ברורה ליתרונות הפיננסיים נטו של החיסכון לפנסיה המשקף את מגוון תמריצי המס והסובסידיות. יש לציין כי תמרצי חיסכון משפיעים משמעותית על התפלגות ההכנסות בין פרטים לאורך החיים וחשוב כי מקבלי ההחלטות יהיו מודעים להשלכותיהם של החלטות שונות.
אם כך, הפרישה לגמלאות טומנת בחובה פיתוי רב אך היא מחייבת הערכות כלכלית שונה משאר שנות חייו של האדם אשר עובד בממוצע כ- 45 שנים במטרה לממן את הוצאותיו שלו ושל בני משפחתו בהווה. התחושה הרווחת שהחסכונות ממקום העבודה, רשת הביטחון הכלכלי מהמדינה והחיסכון האישי אותו צבר האדם במהלך חייו יאפשרו לו לשמור על רמת חיים קודם פרישתו לגמלאות. אך לצערנו הדבר לא כך ובמציאות תקבולי הפנסיה נמוכים מהשכר בשנים האחרונות בשל העובדה שההפרשה לפנסיה המבוצעת במקום העבודה מבוססת על שכר בסיס ממוצע לא כולל תוספות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2004 ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת משק בית של הגיל השלישי (גל 60 לאישה ו- 65 לגבר) עדה על 6,873 ₪ כאשר בשנת 2009
התצרוכת השנתית עמדה על 9,585 ₪. מדמע גידול של 40% בעוד מדד המחירים לצרכן המשקף את קצב התייקרות המוצרים והשירותים במשק עלה בשנים אלו רק בכ- משפטים%. נתון זה עשוי לנפץ אצל רבים את התיאוריה כי לאחר הפרישה רמת ההוצאות החודשיות יורדת. הסיבות לכך נעוצות בין היתר במימון הוצאות שונות שעד כה יכול להיות ומומנו על ידי המעסיק ובהוצאות רבות חדשות הקשורות במיצוי הזמן הפנוי לאחר הפרישה ואימוץ תרבות של "החיים הטובים". כמו כן יש לזכור את מימון הוצאות רפואיות בגיל השלישי אשר רק הולכות ומתייקרות כל שנה ככל שההשתתפות של המדינה במימון שירותי הרפואה והבריאות הולך ופוחת.
מן האמור, חשיבותה של הפנסיה היא ביכולתה להבטיח לפורש לגמלאות אפשרות להמשיך לשמור על רמת חיים קודם הפרישה כאשר קרן הפנסיה מקנה לחוסך ולשאיריו קצבה לשארית חייהם מרגע בו הגיע החוסך לגיל פרישה. אולם בשנים האחרונות לא רק ההוצאות השונות גדלות אלא גם תוחלת החיים עלתה משמעותית. כיום נשים בישראל חיות בממוצע עד גיל 83.6, וגברים עד גיל 80, והמספרים רק עולים. גמלאים זקוקים לקצבה חודשית להרבה יותר חודשים כי התקופה בה אנחנו בפנסיה כל הזמן מתארכת והתקופה שבה אנחנו עובדים וחוסכים לא מתארכת, החיסכון לא גדל, אבל מספר הקצבאות כן.  התוצאה- ככל שתוחלת החיים עולה הפנסיה מתכווצת ככל שהסכום הנחסך הוא אותו סכום, וצריך לחלק אותו ליותר חודשים, בכל חודש פשוט נקבל פחות ופחות ופחות.
בעבודתנו זו ננסה לבחון ולמצוא את הפתרונות והדרכים המוצעים לשמירה / גידול הכספים בקופת החיסכון הפנסיוני במטרה לשמר את רמת החיים לה הורגלנו גם בתקופת הפנסיה.