תזה, מילוי דרישות תואר שני-טיפול באמנות בילדי פנימייה בגיל החביון

מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 30966
מספר מקורות 59

תקציר העבודה

טיפול באמנות בילדי פנימייה בגיל החביון תוכן עניינים
פרק א'
1 .1. מבוא
-…
5
פרק ב'
2 .סקירה ספרותית
2 .1.טיפול באמנות ומאפייניו -..
9
2 .1.2.גישות על תרפיה באמנות -9
2 .1.3.טיפול באמצעות חומרים פלסטיים כ"מיכל" -11
2 .2.
פנימייה
2 .2.1.
פנימיות בישראל –…12
.2.2.2
הקשר בין דימוי עצמי וחינוך פנימייתי 17
2 .2.3
תרומת הטיפול באמנות לעבודה עם ילדי פנימייה –… 19
2 .3.ילדים
2 .3.1.התפתחות תקינה אצל ילדים –..21
              2.3.2.מאפיינים התפתחותיים לילדים בגיל החביון -.23
              2.3.3. טראומה אצל ילדים –23
       2.3.4.השפעת חסך הורי
5         2.3.4.1. תפיסת טיב ההורות והשלכותיה על נפשו של הילד הפגוע ..26
             2.3.4.2. התקשרות בקרב ילדים שחוו התעללות או הזנחה –..28
פרק ג'
3 .מתודולוגיה
3 .1.רקע
מתודולוגי -31
3 .2.שאלת המחקר -32
3 .3.רקע
מחקרי -…32
3 .4.אוכלוסיית המחקר –..
33
3 .5.חקר מקרה –33
3 .6.כלי מחקר —
34
3 .7.אתיקה
34
פרק ד'
4 .
ממצאים             4.1. רקע כללי על המטופלים -..
36
            4.2. מהלך הפגישות -37
פרק ה' דיון —
102
פרק ו' סיכום –
108
ביבליוגרפיה –..
110 בסקירה הספרותית הוצג, בין היתר:
טיפול באמנות במסגרת פנימייה שיקומית, פנימיות שיקומיות בישראל והקשר בין הורה לילד. ממצאי המחקר הצביעו על תרומתו של הטיפול באמנות אשר בעזרתו הילדים הצליחו להתחבר רגשית אל החוויות הקשות שלהם. באמצעות האמנות הם עיבדו את סיפורי חייהם ואת הקושי והכאב הטמונים בתוכם. ויניקוט (2005) תרם תרומה בעלת ערך להבנתנו את התפתחותם של יחסי אם-ילד (יחסי אובייקט) וחשיבות הסביבה החיצונית הממשית בגדילת הילד. הנחתו היא שהאם היא הסביבה הראשונה של הילד, שאינו יכול לחיות ללא דאגה אימהית. הוא טבע את המושג אם טובה דיה והתייחס לאם שיכולה להציע תמיכה והגנה לתינוק כדי לאפשר לו התפתחות תקינה. כתוצאה מכך אני מקדישה התייחסות גדולה לחסך ההורי בתוך העבודה, שבתוכה אני גם מדברת על התנאים אשר מאפשרים לילד התפתחות תקינה ועל מהות הסביבה המאפשרת לו את ההתפתחות. קליין ( דורבן,2002) מתארת את הקשר הראשוני של התינוק עם אמו דרך השד, אשר מספק לתינוק את צרכיו ותשוקותיו.
"ברגעי העונג השלמים של התינוק מתקיים לא רק שובע וסיפוק של תחושת הרעב. אלא גם תחושה של איחוד מושלם עם האם המניקה או המאכילה, הנתפשת בדיון התינוק כ"אובייקט אידיאלי " תרפיה באמנות יכולה לשמש למטופל שפה אחרת, בלתי מילולית וסימבולית, באמצעותה הוא יכול לבטא, אולי באופן בלתי מודע, רגשות, משאלות, פחדים ופנטזיות אשר חלקם בהתנסותו מהפנימית רב. המרפא באמנות, עומד אם כך, תמיד לרשותו של הילד או חפצי האמנות הפועלים במסגרת התהליך של העברה והעברה נגדית (קייס ודאלי, 1993).
שאלת המחקר בעבודה:
אילו תכנים עולים בטיפול באמנות דרך היצירה? תיאורי המקרה הצליחו לענות על אותה שאלה, כמו כן להמחיש את הביטוי האמנותי שמעיד על אותם קשיים שכל הזמן הילד התעסק איתם וכן ניסה להתייחס אליהם ולגעת בהם על מנת שהוא יצליח להתמודד איתם.