עם + הערות המנחה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
מילות מפתח ,
ציון 86
שנת הגשה 2011
מספר מילים 2451
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

ממ"ן 13
שאלה 1
לאור המובאה, מהפכת הגלובליזציה אכן באה לשפר את תנאי חייהם של העשירים בזמן שעוני מחפיר גדל במדינות עולם שלישי. אינני מסכימה לגמרי עם הטענה זו משום שלפי דעתי גלובליזציה משפרת גם את תנאי החיים של מדינות צפון, אך גם תורמת לשיפור חייהם של מדינות דרום. מה שכן, מדינות צפון ומדינות דרום מפותחות, כגון, יצואניות נפט ודלקים אחרים, מדינות במעבר, הנמרים האסיאתיים והמתועשות מקרוב הנמרים האסייתיים מהווים דוגמא לקבוצת המשקים המתועשים מקרוב – זו איננה קבוצה נפרדת כמובן – לכן לא לכתוב – והמתועשות מקרוב…
נהנות הרבה יותר מתהליך הגלובליזציה מאשר המדינות הנחשלות ביותר, שכן תנאי החיים שם קשים ביותר, ואינם מאפשרים שימוש בגלובליזציה כמו שמשתמשים בה מדינות מפותחות יותר. גלובליזציה אינה אחידה. היא מאחדת, אך גם מפלגת, מולידה זוכים כאן ומפסידים שם. אז כמו שממדינות צפון נהנות מתהליך גלובליזציה, הן גם מפסידות. המחלות שמדינות דרום "מעבירות" באמצעות עובדים זרים למדינות צפון, תת-תעסוקה ואבטלה שנוצרת במדינות הצפון בגלל אותה סיבה של כוח עבודה ממדינות לא מפותחות, ההשקעות שמדינות צפון משקיעות בפיתוח חיסונים נגד החולי שיש במדינות דרום וכד'. לכן השאלה "את מי משרת תהליך הגלובליזציה" מאוד שנוי במחלוקת ואי אפשר לענות עליו בצורה חדה וחלקה, שכן עשירים נהנים מהגלובליזציה יותר מהעניים, אך גם העניים זוכים ממנה.
גלובליזציה – (מלטינית – גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ). היא התרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד.
מגעים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים בין מדינות המאפיינים את הגלובליזציה גורמים לכך, שחשיבות גבולות המדינה וממשלות בתור מחסומים הולכת ופוחתת. מאפיינים של הגלובליזציה :
§        כפר גלובלי – תקשורת מהירה ולא מוגבלת היא סימן ההיכר של הכפר הגלובלי-דימוי שעתידנים רבים משתמשים בו לתיאור עולם שהגבולות בו ייעלמו והוא יהיה לקהילה אחת. המקור העיקרי לתמורה גלובלית הוא התגברות מהירותה של התקשורת וזרימתה.
§        מהפכת הטלקומוניקציה – טלפונים סלולאריים נעשים זמינים בכל העולם, והם מאפשרים לרבים מקרב מחצית אוכלוסיית העולם להתקשר מיד עם אחרים. §        המחשב האישי והאינטרנט – מחשבים הם סמל שני לגלובליזציה. אין תחום בעולם ואין זירה פוליטית, כלכלית, חברתית או תרבותית המחוסנים מפני ההשפעה המחלחלת של טכנולוגיית המחשבים. החופש שבני אדם נהנים ממנו בזכות המחשב האישי והיכולת להתחבר לטכנולוגיות חדשות בלא התערבות ממשלתיים בולטים במיוחד באינטרנט. אף שטכנולוגיית מחשבים ואינטרנט הם סוכני גלובליזציה מהירה, ישנם הבדלים גדולים ביכולתן של מדינות לעצב עולם טכנוקרטי מונע-מחשב ולהיות מעוצבות על ידו. §        בריאות גלובלית או חולי גלובלי – הגלובליזציה לא רק מגבירה את המודעות לסכנות בריאותיות, אלא למעשה מכפילה אותן. עיור מהיר בחלקים גדולים של העולם תורם אף הוא להתפשטות המהירה של מחלות. גידול יתר של האוכלוסייה מאלץ בני אדם להעתיק מושבם למקומות שבהם מחכים להם מיקרואורגניזמים …
§       
2 8/30 שאלה 2
הבעיות המיוחדות הניצבות בפני מדינות מעוטות הפיתוח של העולם השלישי בבואן להתמודד עם מהפכת הגלובליזציה הן בעיות כגון,סחר קבוצת המשקים המתועשים מקרוב (למשל) מתמודדת יפה עם מאפיין זה של הגלובליזציה- כלומר על מנת לשפר את מעמדן הבין-לאומי של מדינות מתפתחות צריך שתהיה להן נגישות לשווקים בעולם המפותח. אך הנגישות לשווקים אלה נהיית קשה יותר ויותר, שכן קבוצות לחץ מקומיות במדינות הצפון שידלו את ממשלותיהן לצמצם את ייבוא המוצרים מארצות מתפתחות המתחרים בתעשיותיהן. מכאן, אין כלכלת שוק מקומי מפותח. העוני בכל ארבע קבוצות הדרום שורר עוני?? גרם לכך שסחר חליפין ולא שימוש בכסף, הוא השולט בעסקות כלכליות. הכלכלה במדינות אלה היא "כלכלת קיום, כלומר תושבי המדינות צורכים את …
17/20 שאלה 4
v     מרקנטיליזם- כלכלה מרקנטילית – תורה כלכלית הגורסת כי עושר ושגשוג האומה תלוי במידת ההון שצברה וכי הנפח של הסחר העולמי הינו בלתי ניתן לשינוי. האופן הטוב ביותר להגדיל את ההון (שנמדד על ידי כמות מטילי הזהב והכסף) הוא יצירת מאזן מסחרי חיובי, קרי הגדלת הייצוא והקטנת הייבוא. על פי התורה המרקנטיליסטית הממשלה יכולה לממש יעדים אלו באמצעות ניהול מדיניות כלכלית פרוטקציוניסטית: עידוד הייצוא והקטנת הייבוא על ידי מיסוי, מכסים ומכסות. מדיניות כלכלית כזו מכונה בדרך כלל כלכלה מרקנטיליסטית.
5/5
v     שנאת זרים או קסנופוביה- היא יחס עוין מצד חברי קבוצה מסוימת – חברה, תרבות – אל חברי קבוצה אחרת. מקור המילה ביוונית ומשמעותה המילולית "פחד מהזר" (גם "פחד מהמוזר"). המילה קסנופוביה משמשת לתיאור פחד או …
5/5
מושגים – 20/20