סמינריון  השפעת ביטוח האבטלה על יציאה ממעגל האבטלה תוכן עניינים
מבוא. 1
שאלות המחקר ומתודולוגיה. 4
פרק ראשון: ביטוח אבטלה. 5
מהי אבטלה?. 5
ביטוח אבטלה מהו?. 6
מטרות ביטוח האבטלה. 6
הדרכים למניעת "אבטלה כרונית". 7
פרק שני: הגישה המדינית כמשפיעה על היציאה ממעגל האבטלה. 7
מדיניות הרווחה והתעסוקה הישראלית. 7
תוכנית ויסקונסין 7
הקיצוצים בתקציב שירות התעסוקה בשני העשורים האחרונים.. 9
רשת הביטחון החברתית –  הביטוח הסוציאלי 10 תוכנית קצבאות הילדים.. מנהל עסקים המחאה החברתית הגדולה ב-2011 כתוצאה מהשינויים במדיניות הרווחה הישראלית. מנהל עסקים התיאוריה של מדיניות הרווחה וההפעלה התעסוקתית : הגישה האירופאית מול הגישה האמריקאית  משפטים השוואה בין מדינות אחרות למדינת ישראל במדיניות הרווחה. 18
פרק שלישי: ביטוח האבטלה בישראל. 18
חוק ביטוח האבטלה בישראל- מהות החוק. 18
השינויים בחוק ביטוח האבטלה בישראל משנות השבעים ועד ימינו 19
1 973-1991  החוק והשלכותיו 19
שיעורי האבטלה בישראל משנת 2000 ועד היום.. 21
מקבלי דמי האבטלה בישראל בין השנים
2 000-2012. 23
ההטעיה של הלמ"ס בחישוב שיעור האבטלה והשינוי בחישוב משנת 2012.
5 השפעת השינויים בחוק על מספר מקבלי דמי האבטלה בישראל בעשור האחרון 26
דיון ומסקנות. 29
סיכום.. 30 ביבליוגרפיה. 32
נספחים.. 35
נספח א': פלט SPSS לבחינת הקשר בין מספר מקבלי דמי אבטלה ומספר המועסקים במשק הישראלי 35
מבוא
בעיית האבטלה אינה יורדת מסדר היום הציבורי ברוב מדינות העולם במהלך המאה ה-20. גם בישראל האבטלה עדיין נמצאת בראש רשימת הבעיות המרכזיות של המדינה. נכון לינואר 2013 אחוז הבלתי מועסקים בישראל מכוח העבודה בקרב בני משפטים ומעלה עומד על 6.5% ובקרב בני
5 -65 עומד על 5.5% בלתי מועסקים. רק 59.3% מועסקים מכלל האוכלוסייה מגיל משפטים ומעלה (למ"ס-סקר כוח אדם ינואר 2013). אמנם קיימת ירידה קלה בשיעורי האבטלה ביחס לשנה הקודמת אך שיעורי האבטלה עדיין גבוהים והפתרון אינו נראה באופק.
הדרכים להתמודד עם בעיה זו במדינות המפותחות התרכזו עד לשנות ה-40 וה-50 בעיקר בהבטחת הקיום של המובטלים, על ידי מיסוד קצבאות מחליפות שכר והבטחת הכנסה. בשליש האחרון של המאה, הן נוכח הגידול העצום של ההוצאה בתחומי הרווחה והביטחון הסוציאלי והן מתוך ההכרה בזכותו ובחובתו של כל אזרח לעבוד ולהתפרנס בכבוד, עבר הדגש לפיתוח תוכניות המכונות "אקטיביות", שעיקרן הקניית כישורי עבודה, כדי לעזור למובטל לעזור לעצמו.
התכניות רבות ומגוונות ונעות מהכשרה והסבה מקצועית דרך סבסוד תעסוקה בסקטור הציבורי ו/או הפרטי, פיתוח עבודות "לתועלת הציבור", תכניות סיוע בהשמה ובפיתוח כישורי חיפוש עבודה ועד לפנסיה מוקדמת ועידוד הקמת עסקים קטנים (גורדון וטולידנו, 2000). ביטוח האבטלה הינו כלי מרכזי של מערכות הביטחון הסוציאלי בכל מדינות הרווחה בבואן להתמודד עם ההשלכות השליליות של העדר התעסוקה. התפתחותן של תוכניות ביטוח אבטלה לוותה במאמץ למצוא איזון נכון בין שתי מטרות מרכזיות:
הבטחת רווחתו של הפרט בעת שהותו מחוץ לשוק העבודה ובה בעת קידום תעסוקתו, כלומר השבתו לשוק העבודה. באשר למטרה הראשונה, תוכניות ביטוח אבטלה נועדו לספק מענה סביר להתמודדות עם התוצאות הכלכליות השליליות הנובעות מפגיעה פתאומית בהכנסתו של אדם.
מטרה שנייה של התוכנית היא השאיפה להשיב את המובטלים אל מעגל העבודה. בין שתי המטרות הללו- זו המבטיחה הכנסה כספית חלופית סבירה לאדם הנמצא מחוץ לשוק העבודה הפורמלי, וזו השואפת להחזיר במהירות האפשרית את המובטל לשוק העבודה- יש מתח. מתח זה, המכונה לעתים "מלכודת האבטלה", נובע ממצב שבו הקצבאות המשולמות לאורך זמן לפרט במהלך שהותו מחוץ לשוק העבודה גבוהות באופן יחסי בהשוואה לשכר שניתן למצוא במסגרת שוק העבודה, מה שעלול להכשיל את המעבר ממצב של קבלת דמי אבטלה לעבודה בשכר (Carone, Immervoll, Patrurot, & Salomaki,2004).
כשאומצה תוכנית ביטוח אבטלה בישראל בשנת 1972, היא שאפה לשמור על איזון נכון בין הבטחת מענה סביר למצוקת האבטלה לבין עידוד שובם של מובטלים לשוק העבודה. במהלך שלושת העשורים מאז אימוץ התוכנית נעשו שינויים רבים במרכיביה. שינויים אלה שחקו במידה רבה את בסיס המימון של התוכנית ובמקביל הפרו את האיזון בין מטרותיה. מגמת השינוי העיקרית הייתה להקשות על הנגישות לתוכנית ולחזק את היעד של החזרת המובטלים לשוק העבודה. תוך כדי כך הצטמצם עד מאוד המענה שהתוכנית מספקת לנמעניה, בייחוד לצעירים (גל, 2004). תוצאות התהליך הזה ניכרות בנתונים על אודות מיעוט מבין המובטלים המסתייעים בפועל בביטוח אבטלה (27%) ובקשיי המימון של התוכנית (המוסד לביטוח לאומי, 2009). השוואות בינלאומיות מחדדות את מגבלות התוכנית הישראלית (גל,
2 005): אין היא נגישה, היא לוקה בתקופת אכשרה ארוכה במיוחד ותקופת זכאות קצרה במיוחד, ודמי האבטלה בה נמוכים (לפחות לבעלי שכר מעל לשכר מינמום). המגבלות הללו נכונות במיוחד למובטלים בני
3 5 ומטה. הן מתחדדות בתקופות משבר כלכלי, כשיש פיטורים בהיקף נרחב, ומובטלים מתקשים הרבה יותר לשוב לשוק העבודה. (גל, 2009).
שיעורי האבטלה הגבוהים בתחילת שנות ה-80 בארץ ובמדינות מערב אירופה ובנוסף לכך שיעור אבטלה גבוה גם בתקופות של אינפלציה גבוהים מעלים מחדש את השאלות הבאות: האם ההשפעה של ביטוח האבטלה היא חיובית? האם היא בעצם לא גורמת לתוצאה הפוכה ומעלה את שיעורי האבטלה? האם ביטוח אבטלה גורם לכך שחיפוש עבודה ייעשה בעוצמה קטנה יותר? ובנוסף, עולה השאלה: האם ירידה במספר מקבלי ביטוח האבטלה אכן מצביע על עלייה במספר העובדים במשק? האם אותם מחוסרי עבודה שאינם מקבלים עוד את המימון הממשלתי, אכן מוצאים לעצמם עבודה במשק כמקור פרנסה?
 התשובות לשאלות אלו מורכבות ואינן חד משמעיות. שאלות כאלו ואחרות הובילו רבים מהחוקרים בארץ ובעולם לבחון את שיטת ביטוח אבטלה ולאמוד את הקשר בינה לבין האבטלה.
בעבודה זו אנסה לבחון האם קיים קשר בין מדיניות ביטוח האבטלה בישראל, והדרך בה היא מיושמת, לשיעור היציאה ממעגל האבטלה ולגידול במספר העובדים במשק. לצורך כך, אבחן גישות מדיניות שונות לביטוח אבטלה בעולם ואת דרכי השפעתן על מעגל האבטלה של  אותה מדינה.
בנוסף, אערוך השוואה בין גישות לביטוח האבטלה במדינות שונות לבין הגישה במדינת ישראל.
יש לציין כי הגישה בישראל השתנתה רבות לאורך השנים 1970 עד 2010 ולכן גם תינתן סקירה של השינויים בגישה המדינית לביטוח האבטלה בישראל והשפעתם בפועל על מעגל האבטלה. מתוך הנתונים הללו ניתן יהיה להסיק כיצד השפיע השינוי במדיניות ביטוח האבטלה על שיעור האבטלה וגידול מספר העובדים במשק. בנוסף, בכדי לבחון האם הירידה במספר מקבלי ביטוח האבטלה הביאה איתה גם עלייה במספר העובדים במשק, תינתן סקירה של השינויים במספר מקבלי ביטוח האבטלה לאורך אותן השנים יחד עם השינויים במספר העובדים במשק בישראל בין השנים 1970-2010. מתוך נתונים אלו ניתן יהיה להסיק האם יש קשר בין מספר מקבלי ביטוח האבטלה לבין גידול מספר העובדים במשק והאם קשר זה הוא חיובי או שלילי.
הפרק הראשון יספק רקע כללי על האבטלה ועל ביטוח האבטלה, ייתן הסבר על מטרות ביטוח האבטלה ולמה הוא נועד וימנה את הסיבות השונות ליציאה ממעגל העבודה. הפרק השני ידון בגישה המדינית לאבטלה ככלל ולמחוסרי העבודה בפרט והשפעתה על היציאה ממעגל האבטלה. פרק זה יסקור את הגישה הישראלית מול הגישות האירופאית והאמריקאית ויערוך השוואה ביניהן.
הפרק השלישי יתמקד בביטוח האבטלה במדינת ישראל. תינתן סקירה של חוק ביטוח האבטלה בישראל ומהותו, בשימת דגש על התנאים שמציבה המדינה למובטליה על מנת ליהנות מקבלת קצבת האבטלה. בהמשך הפרק יסקרו השינויים בחוק לאור השינויים במצב התעסוקה בארץ משנות השבעים ועד היום והשפעתם על שיעורי האבטלה. תינתן סקירה של המחאה החברתית הגדולה של 2011, בה הביעו אזרחי ישראל מורת רוח מהשינויים במדיניות הרווחה שנעשו לאורך השנים. ולבסוף אסקור את הנתונים של מקבלי קצבת האבטלה מול מספר העובדים במשק באותו זמן. לסיכום אגיש את הדיון בממצאים והמסקנות שעלו ממנו בהקשר של שאלות המחקר.