שאלה מס' 1
ישנן מספר גישות מרכזיות אשר עסקו בשאלת היחסים בין מוסר ועסקים במרוצת ההיסטוריה.
      הגישה הראשונה היא הגישה של הכנסייה הקתולית שהייתה רווחת בימי הביניים והתייחסה בצורה מאוד       שלילית כלפי עולם העסקים, כלומר- מוסר ועסקים היו מושגים מנוגדים זה לזה ושאלת היחס בין מוסר לעסקים       הייתה חסרת משמעות .       במילים אחרות, זו הייתה גישה דתית שלילית כלפי עולם העסקים ובעיניה איש עסקים נתפס כטפיל חברתי חסר       מוסר שלא היה רצוי בעיני אלוהים  כי הוא ניצל את מצוקת הזולת ועשק אותו לצורת יצירת רווח כלכלי.
      במאה ה-16 עם הופעתה של התנועה הפרוטסטנטית, התפתחה גישה חדשה כלפי היחס בין מוסר ועסקים       (הגישה השנייה), גישה דתית מתונה יותר שיצרה תשתית רוחנית חדשה לבחינת היחס בין מוסר ועסקים       והתייחסה בצורה חיובית יותר כלפי עולם העסקים.
      בעיני גישה זו, איש העסקים היה רצוי מאוד בעיני אלוהים  והוא נחשב כבנאדם מוסרי שעובד בחריצות ויעילות      , חי בצניעות ומשתמש באמצעיו להגדלת עושרו.
      במאה ה-16 וה-17 התפתחה גישה חדשה, גישה קפיטליסטית (הגישה השלישית) והתגבשה תיאוריית       הכלכלה הקלאסית ע"י אדם סמית'  ושניהם חוללו מהפכה בשאלת היחסים בין מוסר ועסקים ובתפיסת       המשמעות החברתית של הפעילות העסקית.
      לפני הקפיטליזם, אדם היה יכול להתעשר רק על ידי לקיחה מאחרים  ואילו עפ"י הקפיטליזם והכלכלה הקלאסית       הדרך העיקרית לצבור עושר היא ע"י סיפוק צורכי אחרים, כלומר- רדיפה אחרי הטובה העצמית מובילה באופן       פרדוקסלי למיקסום טובת הכלל באמצעות היד הנעלמה (מנגנון השוק).
      הקפיטליזם והכלכלה הקלאסית ביטלו את הדת כגורם מרסן ויצרו 2 גורמים מרסנים אחרים שהינם המוסר והחוק,       כלומר- הרדיפה אחרי הטובה העצמית חייבת להיעשות במסגרת המוסר והחוק , אחרת – היד הנעלמה תיעלם       וטובת הכלל לא תמוקסם.
      הקפיטליזם והכלכלה הקלאסית הפכו את העסקים לפעולה חברתית לגיטימית ואת עשיית הכסף להתנהגות       בעלת משמעות מוסרית  וטענו שאיש עסקים מפעיל שיקולים מוסריים וגורם לכך שטובת הכלל תמוקסם וכל בעל       רכוש זוכה בעושרו כגמול צודק על ביצוע תפקיד חברתי מועיל.
      לבסוף, כלכלנים שבאו אחרי אדם סמית' טענו שלא כדאי ולא ראוי להפעיל שיקולים מוסריים בעולם העסקים       ולכן כיום הכלכלה מנטרלת את שיקול הדעת המוסרי של אנשי העסקים ומוסר לא רלוונטי בעולם העסקים.        לכן התגבשה  גישת "הכלכלה המעורבת" (הגישה הרביעית) הטוענת שעל מנת לתקן את פגמי השוק החופשי        (כתוצאה מהאי רלוונטיות של המוסר בעולם העסקים נוצרו פגמים כגון: אי שוויון בחלוקת ההכנסות, הזנחת איכות        הסביבה, התהוות מונופולים ועוד) יש צורך בהתערבות ממשלתית.