המקורות העיקריים להבנת בעיית העבדות במזרח הקדום המקורות העיקריים הקיימים בפנינו להבנת בעיית העבדות במזרח הקדום הינם חוקי חמורבי וחוקי אשנונה המתוארכים למאה ה 18
לפנה"ס וכן המקורות המקראיים שנערכו בתקופה של כ 1000 שנים עד ספר דניאל, האחרון,שנכתב בשנת  166 לפנה"ס. קודקס חוקי חמורבי נחתמו בידי חמורבי מלך האימפריה הבבלית בשנת מלכותו האחרונה. בתקופתו של חמורבי היתה בבל ממלכה מאורגנת בעלת מערכת מנהלית מפותחת ויעילה ששלטה בכל היבטי החיים. הוא נחשב מלך בעל מודעות חברתית ומשפטית מפותחת ובשל כך דאג לפתח בעצמו קודקס חוקים שהיה נפוץ ופופולארי בממלכה.
העותק  המלא ביותר של הקובץ קיים על אסטלת אבן שנמצאה בשנת 1901 עליה הודפסו בשפה האכדית, בכתב יתדות החוקים, ומוצב כיום בלובר בפריז. בתבליט שעל המצבה מופיע חמורבי ניצב מול אל השמש ומקבל מידיו את הסמכות לחוקק את חוקיו עבור הארץ.  הקובץ בנוי שלושה חלקים: פרולוג- שבו מכריז חמורבי להנהיג בארץ צדק ומשפט ולדאוג לשכבות החלשות בחברה. גוף דינים- ובו 282 סעיפים- ובתוכם,עניינו, סוגיות בענייני עבדים. ואפילוג מתוך קובץ החוקים אנו למדים על שלושה מעמדות עיקריים: בני החורין, בני חורין בני מעמד נמוך ועבדים ואמות השייכים לבני חורין או לארמון.
תופעת העבדות והעבדים המצטיירת מתוך קודקס חמורבי מציגה מעמד שהיחס אליו הוא כאל חפץ או רכוש האדון, העבד חסר זכויות לחלוטין.
קודקס אשנונה גם הוא קובץ מהמזרח הקדום, קובץ שנערך במאה ה 18 לפנה"ס (שנת 1770 לערך) בידי המלך דדושה, בן זמנו של חמורבי, אשר שלט באזור החידקל. הדינים נמצאו בשני לוחות כתובים אכדית בעיר בגדד. הקובץ שנעדר פרולוג ואפילוג מכיל 60 סעיפים  בנושאים שונים ובכללם, עניינו, דיני עבדות חוב, עבדים נמלטים וכו'. תמונת המעמדות המשתקפת בקובץ מראה חברה מרובדת ובדומה לחוקי חמורבי, נמצא את מעמד בני החורין הם האנשים החופשיים, אזרחים פשוטים בני מעמד נמוך יותר ומעמד העבדים והאמות.
מקור נוסף להבנת בעיית העבדות במזרח …
**ללא ביבליוגרפיה.