מטלת מנחה: 14

ספורט וחברה 10583
הקדמה ניתן לטעון כי הספורט במדינות רבות בעולם משמש כמרכיב משמעותי להבניית הזהות הלאומית. הספורט והלאומיות חברו יחד בערך בתחילת המאה ה-20 ומאז הקשר הולך ומתהדק. החברה בעולם עוברת תמורות רבות כדוגמת המהפכה התעשייתית וכלה בגלובליזציה, הספורט כחלק אינטגראלי מן התרבות והחברה הושפע משינויים אלו, ההשפעות היו שונות ממדינה למדינה. בעקבות תהליכי הגלובליזציה כל מדינה מבקשת להשפיע ולצבור מוניטין של הצלחות, החלו זליגות של השפעות בתחומי ספורט שונים ממדינה למדינה. כמו כן, קמו גופים על-לאומיים המנהלים את הספורט העולמי, הווה אומר ארגון של תחרויות ספורט בין לאומיים כמו אולימפיאדה ומונדיאל. תחרויות אלו מסוקרות באופן נרחב בתקשורת העולמית, ומדינות בעולם משתמשות בכר תקשורתי נרחב זה בכדי להיכנס לתודעה ולהכרה כלל עולמית. מדינות רבות מוצאות בספורט מרכיב משמעותי ככלי לגאווה לאומית, אחדות וגיבוש זהות קולקטיבית לאומית, ולכן הן משקיעות בתחום ספורט העילית. ספורט העילית מייצג את אותן מדינות משתתפות בעולם בתחרויות הבין-לאומיות. במיזוג המאמרים: "לכבד את ההמנונים: לאומיות ואתניות בספורט"; Sport and national-The Hungarian case; Theorizing  Paula Radcliffe: Representing a Nation  אפרוש את המשמעות שיש לספורט להבניית הזהות הלאומית כמו כן אפרק סטרוקטורות חברתיות בכדי לחשוף איזה הבנייה ראויה ואיזה הבנייה בזויה לפי התפיסות החברתיות המובנות לנו על ידי סוציאליזציה מערבית קפיטליסטית. משמעותו של ספורט העלית בהבנית זהות לאומית אירועי הספורט החלו במרוצת השנים לקבל צביון של אירוע לאומי. בארצות רבות ניתן לראות כי הצלחות וניצחונות באירועי ספורט מעוררים התרוממות רוח לאומית ובמקרים של כישלון מעוררים דפרסיה לאומית. ספורט ולאומיות שזורים זה בזה, הקשר בין ספורט ללאומיות נחשף בבירור במיוחד במקרים בהם רואים אנשים שבד"כ אינם צופים בספורט, אין להם זיקה מיוחדת למשחקי ספורט, אולם כאשר הנבחרת הלאומית שלהם מייצגת אותם במשחקים בין-לאומיים הם אינם נותרים אדישים אלא על פי רוב משדרים עניין רב בתוצאות המשחק (בן-פורת,
2 008). בכל מדינה מודרנית בה מרכיב הלאומיות הינו מרכיב משמעותי נמצא כי הספורט בה הפך לעניין לאומי. למרות תהליכי הגלובליזציה האגרסיביים שהחלו בתום המאה ה-20, תהליכים אשר שינו את פני החברה כולה בהרבה היבטים, מרכיב הלאומיות נותר איתן ומושרש בקרב חברות רבות ולא קרס תחת התהליכים הגלובאליים. אולם הלאומיות במדינות רבות מאוימת אל מול תאגידי ענק, עתירי ממון בין-לאומיים אשר עשויים לפגוע ביחידת הלאום. בתחום הספורט ניתן לראות תאגידי ענק אשר רוכשים מועדוני ספורט במדינות שונות ללא קשר וזיקה לאומית לאותן מדינות, כאשר המטרה העיקרית היא התרחבות, שליטה והתעשרות כלכלית. בכדי למנוע כרסום של הלאומיות נקבעו חוקים וכללים (למשל פיפ"א מחייבת את המועדונים לאפשר לשחקנים הזרים להשתתף במשחקי נבחרתם הלאומית), כך נשמרת הלאומיות חזקה ותקפה (שם). ארנסט גלנר (1994), טען כי "את הלאומיות יוצר האדם, הלאום הוא מוצר אמונותיהם של בני אדם, נאמנויותיהם ואחוותיהם" (בן-פורת, 2008). קבוצות אתניות בתוך מדינות הלאום בד"כ מזוהות עם הלאום של אותה מדינה, אולם ישנן קבוצות אתניות שאינן חשות זיקה ללאומיות באותה מדינה ולעיתים מופלים לרעה בתוך המדינה בה הן גרות (כמו השחורים בארה"ב). בחברה בכלל ומטבע הדברים בספורט כחלק אינטגראלי מהנעשה בחברה קיימת תופעה רחבה בה מהגרים ממדינה למדינה, וכך בספורט ניתן לראות ספורטאים ממדינה זרה המייצגים מדינה אחרת (בן-פורת, 2008). פאולה רדיקליף ספורטאית בריטית השיגה הישגים משמעותיים והפכה לאצנית בריטית מוערכת בעלת שם ומוניטין עולמי. היא ייצגה את הלאום שלה והיתה להצלחה בריטית. יחד עם זאת, בשל היותה אישה (זהות מגדרית נחותה על פי ההבניה החברתית) מקומה נותר בעייתי, ושמה עלה על דרך השלילה, כלומר הצלחתה התפרשה כחוסר הצלחה של גברים בריטים (Walton, 2010). הקריירה של רדיקליף כאצנית ידעה הצלחות פנומנאליות וכמו כן גם כישלונות צורבים, לא אכנס כאן לעומקן של התחרויות בהן השתתפה רדיקליף אלא אעסוק בעיקר בהשלכות של אותם אירועים בהקשר הלאומי. המקרה של רדיקליף למעשה חושף כאן את החשיבה המסורתית, הסקסיסטית הנגזרת מתוך תפיסת עולם גברית שוביניסטית –