פרק 11 – מוטיבציה התהייה מדוע יצאנו הבוקר מן המיטה עם צלצול השעון המעורר, מובילה אותנו ישירות לשאלה המרכזית בסוגיית המוטיבציה: מה גורם לנו לפעול כפי שאנו פועלים? מה גורם לנו לחזור ולנסות להשיג יעדים מסוימים בעקשנות, למרות המאמץ הרב, הכאב וההוצאות הכספיות הכרוכים בכך? ועם זאת, מדוע אנו דוחים לעתים קרובות השגת יעדים אחרים זמן רב מדי, או מרימים ידיים ומוותרים מהר מדי?
תפקידם של חוקרי פסיכולוגיה לבחון בקפידה שאלות דוגמת אלה על מוטיבציה. כיצד עשויים מצבי מוטיבציה להשפיע על תוצאותיה של תחרות ספורט או על תוצאותיו של מבחן? מדוע יש מי שנעשים בעלי משקל עודף ואילו אחרים מרעיבים את עצמם למוות? האם ההתנהגויות המיניות שלנו נקבעות על־ידי המטען הגנטי שלנו? בפרק זה נלמד, כי פעולותיהם של בני אדם מוּנָעות על־ידי צרכים מגוונים: החל מצרכים פיזיולוגיים בסיסיים כמו רעב וצמא, ועד לצרכים פסיכולוגיים כדוגמת מימוש עצמי.
ואולם, ניווכח לדעת כי לא תמיד קל להפריד בין פיזיולוגיה לפסיכולוגיה. לכאורה, אפילו דחף ביולוגי כמו רעב, מתחרה בצורך של הפרט בשליטה עצמית ובקבלה חברתית בקביעת הרגלי אכילה.
להבין מוטיבציה מוטיבציה – מונח כללי לכל התהליכים המעורבים בהתחלת פעילויות פיזיות ופסיכולוגיות, בהכוונתן ובהתמדה בהן (Movere – לנוע בלטינית). כל האורגניזמים נעים לקראת גירויים ופעילויות מסוימים ומתרחקים מאחרים, בהתאם לתכתיבי המאוויים והסלידות שלהם. תיאוריות של מוטיבציה מסבירות גם את דפוסי "התנועה" הכלליים של כל מיני בעלי החיים, לרבות האדם, וגם את ההעדפות האישיות והתפקוד האישי של פרטים בכל מין.
תפקידם של מושגי מוטיבציה פסיכולוגים משתמשים במושג מוטיבציה לחמש מטרות בסיסיות:
1.      לקשר בין ביולוגיה להתנהגות – כאורגניזמים ביולוגיים, יש לנו מנגנונים פנימיים מורכבים המווסתים את תפקוד הגוף ועוזרים לנו לשרוד. מדוע קמנו מן המיטה הבוקר? ייתכן שהיינו רעבים, צמאים או ייתכן שהיה לנו קר. מצבים פנימיים של חסך כדוגמת אלו, מעוררים תגובות גופניות המניעות אותנו לפעולה כדי להחזיר לגוף את שיווי המשקל שלו (הומיאוסטזיס).
2.      להסביר שונות התנהגותית – מדוע אנו מצליחים בביצוע מטלה ביום אחד ונכשלים בביצוע אותה המטלה ביום אחר? מדוע הישגיו של ילד אחד במטלה תחרותית טובים לעין ערוך מאלה של ילד אחר שהיכולת והידע שלו זהים פחות או יותר?
פסיכולוגים משתמשים בהסברי מוטיבציה כאשר אי־אפשר לתלות את השונות בתפקודם של בני אדם בהבדלים ביכולת, במיומנות באימון או במזל. אם רצינו לקום מהמיטה מוקדם הבוקר כדי להספיק וללמוד עוד קצת, וחברנו לא עשה זאת, קרוב לוודאי שהמוטיבציה שלנום שונה מזו של החבר.
3.      להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגויות פומביות – אנו רואים פלוני יושב על ספסל בגן ומגחך. כיצד נסביר התנהגות זו? פסיכולוגים והדיוטות כאחד נוטים לעבור מצפייה בהתנהגות כלשהי, למסקנה על סיבה פנימית מסוימת שגרמה להתנהגות זו. בני אדם נוטים לפרש התנהגות במונחים של סיבות, אשר כפי הנראה גרמו לאותה ההתנהגות להתרחש באופן שהתרחשה. כך גם הדין לגבי ההתנהגויות שלנו: לעתים קרובות אנו מנסים לגלות, האם אפשר להסביר את התנהגותנו באמצעות גורמים פנימיים (מוטיבציה פנימית) או גורמים חיצוניים (מוטיבציה חיצונית).
4.      לייחס אחריות לפעולות – אחריות אישית (מושג בסיסי במשפטים, בדת ובאתיקה) מניחה מראש שקיימת מוטיבציה פנימית באדם, ואת יכולתו לשלוט בהתנהגותו. מקובל להפחית ממידת האחריות האישית של אדם במקרים הבאים:
o        לא היתה כוונה שתוצאות הפעולות תהיינה שליליות. o        כוחות חיצוניים חזקים דיים עוררו את ההתנהגויות. o        הפעולות הושפעו מסמים, מאלכוהול או מרגשות עזים. אם כן, תיאוריה של מוטיבציה חייבת להפריד בין הסיבות האפשריות השונות להתנהגות.
5.      להסביר התמדה על אף מצוקה – מדוע אורגניזם מבצע התנהגויות כאשר ייתכן כי קל יותר שלא לבצען? מוטיבציה גורמת לנו להגיע בזמן לעבודה או לכיתה, גם כאשר אנחנו מותשים. מוטיבציה מסייעת לנו להתמיד במשחק כמיטב יכולתנו, גם כשאנו נמצאים בצד המפסיד וברור שאין כל סיכוי לנצח.
מקורות המוטיבציה נפתח בתיאוריות המסבירות סוגים מסוימים של התנהגות הנובעים מדחפים ביולוגיים פנימיים.
דחפים ותמריצים צורות אחדות של מוטיבציה נראות בסיסיות ביותר: כשאנו רעבים – אנו אוכלים, כשאנו צמאים – אנו שותים. קלארק האל פיתח את התיאוריה שלפיה דחפים פנימיים הם המניעים התנהגויות חשובות. על־פי האל, דחפים הם מצבים פנימיים המתעוררים בתגובה על צרכיו הפיזיולוגיים של בעל חיים.
אורגניזמים שואפים לשמור על מצב של איזון (הומאוסטזיס), במצבם הביולוגי כגון חום הגוף ואספקת אנרגיה (מתקשר לנלמד פרק 3, ההיפותלמוס בתוך המערכת הלימבית). דחפים מתעוררים כאשר מחסור כלשהו מפר את האיזון ונוצר מתח. דחפים אלה מפעילים את האורגניזם לכיוון הפחתת מתח. כאשר הדחפים מסופקים או מופחתים וההומאוסטזיס הושב על כנו, האורגניזם מפסיק לפעול. כך לפי האל, כאשר מונעים מבעל חיים מזון במשך שעות ארוכות מתעורר בו מצב של רעב, המניע התנהגות של חיפוש אחר מזון ואכילה. התגובות שהובילו את בעל החיים אל האוכל יקבלו חיזוק, כיוון שהן מתקשרות עם הפחתת המתח שהאכילה מייצרת.
מחסור => הפרת ש"מ => מתח => דחף פנימי => => פעולה/התנהגות => הפחתת מתח => החזרת ש"מ האם הפחתת מתח יכולה להסביר כל התנהגות מוּנעת? כנראה שלא. נניח לדוגמה, קבוצות של חולדות שמנעו מהן אוכל ושתייה. לפי התיאוריה של הפחתת מתח, היה אפשר לנבא כי הן יאכלו וישתו בהזדמנות הראשונה שתהיה להן. ואולם, כאשר הניחו אותן בסביבה חדשה, שבה שפע של הזדמנויות לאכול ולשתות, העדיפו החולדות בראש ובראשונה לחקור את הסביבה. רק לאחר שסיפקו את סקרנותן, התחילו החולדות לספק את רעבונן וצימאונן.
בסדרת מחקרים אחרת הקדישו קופים צעירים זמן ואנרגיה מרובים לעיסוק באביזרים ובעצמים חדשים בסביבתם, ככל הנראה רק מתוך ההנאה שבהשתובבות, מבלי שקיבלו גמול רלוונטי כלשהו לצרכים פיזיולוגיים.
ניסויים אלה ממחישים, כי לא רק דחפים פנימיים מניעים את ההתנהגות, אלא כי ההתנהגות מונעת גם על־ידי תמריצים — גירויים חיצוניים או תגמולים, שאינם מתקשרים ישירות לצרכים ביולוגיים. העובדה שהחולדות או הקופים היו קשובים לעצמים בסביבתם יותר מאשר למצבם הפנימי הראתה, כי התנהגותם נשלטה על־ידי תמריצים.
גם ההתנהגות האנושית נשלטת על־ידי מגוון תמריצים: מדוע אנו נשארים ערים בשעות לילה מאוחרות וגולשים באינטרנט במקום ללכת לישון? מדוע אנו צופים בסרט אף־על־פי שאנו יודעים כי יגרום לנו לתחושות חרדה ופחד? מדוע אנו אוכלים במסיבה "ג'אנק פוד" אפילו שאנחנו כבר שבעים? בכל אחד מן המקרים, מרכיבים בסביבה משמשים כתמריצים המניעים את התנהגותנו.
בשלב זה ניתן להבחין, כי הבסיס להתנהגויות הוא שילוב של מקורות פנימיים וחיצוניים של מוטיבציה. אף־על־פי שחולדות מרגישות לחץ פיזי לאכול ולשתות, הן נענות תחילה לדחף לחקור את סביבתן החדשה. תיאוריית ההיפוך תיאוריית ההיפוך היא גישה בת־זמננו למוטיבציה, הבוחנת באופן ספציפי מצבי מוטיבציה המתחרים זה בזה. מייקל אפטר ועמיתיו פיתחו תיאוריה הדוחה גם היא את הרעיון שלפיו מוטיבציה היא הפחתת מתח. במקום זאת מציעה התיאוריה ארבעה צמדים של מצבי מוטיבציית־על, המעוררים את הפרט לדפוסים מובחנים של מוטיבציה. כפי שניתן לראות בטבלה, הצמדים ממוקמים זה מול זה, כאשר בכל זמן נתון יכול להיות פעיל רק מצב אחד בכל צמד. מעיון בטבלה ניתן לראות כיצד מגדיר כל צמד מצבי מוטיבציה, שאינם יכולים להתקיים במקביל. לדוגמה, האם ברגע נתון אנו מוּנָעים להשתלב או להיות עצמאים בעבודתנו? האם אנו מונעים להתמקד ברגשותינו או ברגשותיהם אחרים? תיאוריה זו נקראת תיאוריית ההיפוך כיוון שהיא חותרת להסביר מוטיבציה אנושית, במונחי מעבר ממצב אחד למצב ההפוך לו. ניקח לדוגמה את הניגוד בין תכליתיות להנאה – במצב של הנאה, אדם עסוק בפעילות בלא כל מטרה מעבר להנאה שהוא מפיק מפעילות מסוימת זו. במצב של תכליתיות, אדם עוסק בפעילות החשובה לו מעבר לרגע המסוים. למשל ברגע זה, תוך כדי קריאת הפרק הנוכחי, קרוב לוודאי שאנו מצויים במצב של תכליתיות — אנו מעוניינים ללמוד את החומר כדי להצליח בבחינה. ואולם, אם ניקח להפסקה כדי לאכול משהו או להאזין למוזיקה, קרוב לוודאי שנעבור למצב של הנאה. למעשה לפי תיאוריית ההיפוך, אנו שרויים תמיד באחד משני המצבים, אך לעולם לא בשניהם בו־זמנית. להלן המאפיינים העיקריים של ארבעת הצמדים של מצבי מוטיבציית-על:
תכליתיות הנאה רציני ממוקד–מטרה מעדיף תכנון מראש נמנע מחרדה מחפש התקדמות — הישגים שובבני ממוקד–פעילות חי את הרגע מחפש ריגושים שואף להנאה ולבילויים קונפורמיסט נגטיביסט צייתן רוצה למלא אחר הכללים שגרתי נעים הליכות שואף להשתייך מרדן רוצה להפר את הכללים לא שגרתי כועס שואף להיות עצמאי שליטה אהדה ממוקד–כוח רואה את החיים כמאבק קשוח שליטה מעסיקה אותו שואף לשליטה ממוקד–דאגה לזולת רואה את החיים כשיתוף פעולה רגיש טוב–לב מעסיק אותו שואף לחיבה עצמי זולת דואג בעיקר לעצמו מרוכז בעצמו ממוקד ברגשותיו דואג בעיקר לאחרים מזדהה עם האחר ממוקד ברגשות של אחרים בוודאי נתקלנו לא פעם במצב שבו היינו מודעים לסוגי ההיפוכים שתיאוריה זו מנבאת. דוגמה דרמטית להיפוך חלה בקרב אנשים העוסקים בפעילויות עתירות סיכונים דוגמת צניחה. מה גורם לבני אדם לקפוץ ממטוס מרצונם החופשי וגם לטעון כי עשו זאת להנאתם? קשה להבין התנהגות זו לפי תיאוריית הפחתת המתח, מאחר שהציפייה לקפיצה ממטוס מגבירה מתח ולא מפחיתה אותו. לעומת זאת על־פי תיאוריית ההיפוך, חוויית הצניחה מציגה מעבר ממצב תכליתיות למצב הנאה. במצב תכליתיות, עוררות גבוהה (מהסוג שאנו חווים כשאנו חושבים על קפיצה מתוך מטוס) גורמת להרגשת חרדה, ואילו במצב הנאה חווים עוררות גבוהה כהתרגשות גדולה.
מכאן יוצא שמעבר ממצב תכליתיות למצב הנאה באותה רמת עוררות, יגרום למעבר מִיָדִי מחרדה רבה לתענוג גדול. כדי לאשש את קיומו של שינוי מִיָדִי זה, אספו חוקרים נתונים מחברים בשני מועדוני צניחה. חברי המועדונים דיווחו על תחושות החרדה וההתרגשות לפני הקפיצות שלהם, במהלכן ואחריהן.
הנתונים הראו היפוך ברור: רגעים ספורים קודם לקפיצה היו הצנחנים חרדים (אך לא נרגשים), ואילו לאחר שנפתח המצנח הם היו נרגשים (אך לא חרדים). כלומר, העוררות לא נעלמה, אלא היא קיבלה משמעות שונה כשהצנחנים עברו ממצב תכליתיות למצב של הנאה.
אם כן, אפשר לראות בבירור כיצד תיאוריית ההיפוך מסבירה את הדיווח העצמי של צנחנים אלה.
תיאוריית ההיפוך מספקת השקפה כללית מעניינת על מוטיבציה. התנהגויות אינסטינקטיביות ולמידה גישה זו מתמקדת בהתנהגויות אינסטינקטיביות הייחודיות למין, והיא מהווה סוג מסורת שונה של חקר המוטיבציה.
מדוע מתנהגים אורגניזמים כפי שהם מתנהגים?
התשובה, בחלקה, קשורה למושג "אינסטינקט": מקצת ההיבטים של התנהגותו של מין מסוים נשלטים על־ידי אינסטינקטים – נטיות מולדות אשר חיוניות להישרדותו של המין. אינסטינקטים מספקים אוסף של התנהגויות, שהוא חלק מן המטען הגנטי של כל בעל חיים. למשל דגי הסלמון שוחים אלפי קילומטרים, בדיוק לאותו ערוץ נחל שבו בקעו מן הביצים. הם מזנקים מעל מפלי מים עד שהם מגיעים למקום הנכון, ושם הזכרים והנקבות ששרדו עוסקים בחיזור ובהזדווגות טקסיים. הביצים המופרות נטמנות, ההורים מתים, ובבוא הזמן הדגים הצעירים שוחים במורד הזרם לחיות באוקיינוס, עד שכעבור שנים אחדות מגיע זמנם לחזור ולהשלים את חלקם בדרמה המתמשכת הזו. פעילויות דרמטיות דומות אפשר לראות אצל רוב מיני בעלי החיים, למשל דבורים מעבירות לדבורים אחרות מידע על מיקומו של מזון, נמלי הגדוד יוצאות למסעות ציד מתואמים היטב, ציפורים בונות קנים ועכבישים טווים קורים מסובכים בדיוק כפי שעשו אבות אבותיהם לפניהם.
תיאוריות מוקדמות על התפקוד האנושי העניקו משקל רב לאינסטינקטים בבני אדם. בשנת 1890 הציג וויליאם ג'יימס את תפיסתו, שלפיה בני אדם נשענים על אינסטינקטים אפילו יותר מבעלי חיים אחרים (על אף שבדר"כ אינסטינקטים אנושיים לא פעלו לפי דפוסים קבועים). נוסף על האינסטינקטים הביולוגיים המשותפים לבני אדם ולבעלי חיים, אינסטינקטים חברתיים רבים דוגמת אהדה, צניעות, חברתיות ואהבה ממלאים תפקיד בקרב בני אדם. לפי ג'יימס, האינסטינקטים של בני אדם ושל בעלי חיים כאחד הנם ייעודיים ובעלי תפקיד הסתגלותי, הם נועדו לשרת מטרות או תפקידים חשובים בהסתגלותו של האורגניזם לסביבתו.
על־פי זיגמונד פרויד, בני אדם חווים מצבי דחף הנובעים משני סוגי אינסטינקטים: אינסטינקט החיים (לרבות מיניות), ואינסטינקט המוות (לרבות תוקפנות). הוא האמין, כי דחפים אינסטינקטיביים מכַוונים אנרגיה נפשית לסיפוק צרכים גופניים. כאשר אי־אפשר לפרוק אנרגיה זו, נוצר מתח. מתח זה דוחף אנשים לפעולות שיפחיתו אותו. לדוגמה, פרויד האמין כי אינסטינקט החיים ואינסטינקט המוות פועלים לרוב מתחת לסף המודעוּת. עם זאת, יש להם השפעה עמוקה על המחשבות המוּדעוֹת, על הרגשות ועל הפעולות, בשל האופן שבו אינסטינקטים מניעים אותנו לקבל החלטות כבדות משקל בחיינו.
ביקורות על תיאוריית האינסטינקטים:
עד שנות ה־ 20 של המאה הקודמת כבר חיברו פסיכולוגים רשימות של למעלה מ־ 10,000 אינסטינקטים אנושיים. עם זאת, באותה העת קראו רבים תיגר על הרעיון שלפיו אינסטינקטים יכולים להסביר את כלל ההתנהגות האנושית. ·         אנתרופולוגים שהשוו בין תרבויות שונות, דוגמת רות בנדיקט ומרגרט מיד, מצאו שונות התנהגותית עצומה בין תרבויות. מחקרן האנתרופולוגי ערער על הנחת האוניברסליות של אינסטינקטים מולדים.
·         תיאוריית למידה – הוכחות אמפיריות ביהביוריסטיות ערערו את הרעיונות המוקדמים על אינסטינקטים, שלפיהן התנהגויות חשובות פעמים רבות נרכשות מהסביבה, ואינן בהכרח מולדות (עסקנו בנושא כבר בפרק 6, שם למדנו כי בני אדם ובעלי חיים כאחד רגישים מאוד לקשר שבין גירויים לתגובות בסביבה). אם נרצה להסביר מדוע דווקא בעל חיים מסוים, ולא אחר, מבצע התנהגות כלשהי, ייתכן שאיננו צריכים לדעת דבר חוץ מן העובדה שהתנהגותו של בעל חיים אחד קיבלה חיזוקים, ואילו התנהגותו של השני לא קיבלה חיזוקים. בנסיבות אלה, אין לנו צורך בהסבר נפרד על מוטיבציה (כלומר תהיה זו טעות לומר, כי בעל חיים אחד "מוּנע" לעומת השני שאינו "מוּנע"). כזכור, בפרק 6 ראינו גם כי סוג ההתנהגויות שבעלי חיים נכונים ללמוד נקבע בחלקו, על־ידי אינסטינקטים ייחודיים למין. כלומר, כל בעל חיים מציג צירוף של התנהגויות נלמדות והתנהגויות אינסטינקטיביות. …