השידור הציבורי בישראל עבודת סיום קורס "מדיניות תקשורת בעידן של מהפכת מידע" יולי 2010                                                                     תוכן עניינים
מבוא –    2
השידור הציבורי בעידן המידע     3-4
שידור ציבורי- מהו?     4
ביסוס השידור הציבורי בישראל –.    5-6
מודל השידור הציבורי הבריטי כ"אביו הרוחני" של זה הישראלי–.    6-7
מודל השידור הציבורי הישראלי –.    8-11
משבר רשות השידור –…    11-משפטים סיכום …    16
ביבליוגרפיה —    17-19
מבוא
   מוסד התקשורת הישראלית חווה, בשני העשורים האחרונים, שינויים רבים, הן ברמת ההתפתחות הטכנולוגית והן מבחינת מדיניות ציבורית הנוגעת לאופי השידורים. בעידן בו הדגש מושם על טכנולוגיות תקשורת ומידע מתקדמות, אין זה מפתיע כי גם החברה בישראלית מצאה עצמה, בשנים אלה, בשיאו של מעבר מתקשורת הפועלת לפי דגם מונופוליסטי ומסורתי כדוגמת השידור הציבורי, אל עבר תקשורת מתקדמת ותחרותית כדוגמת השידור המסחרי וזאת, למרות חשיבותה הציבורית הרבה של התקשורת.    הימים הם ימי משבר השידור הציבורי, אשר למרות היותו מהווה עמוד תווך של מוסד התקשורת הישראלי, עומד כיום בפני אתגרים רבים ולא פשוטים שמציבה לו הטלוויזיה המסחרית. לאור זאת, דווקא בימי אי וודאות בדבר גורלו, חשוב לעמוד על טיבו ולהבין מהם אותם היתרונות התקשורתיים אשר הוא מאפשר להשיג. לפיכך, העבודה הנוכחית עוסקת בעמידה על איכויותיו ומאפייניו של השידור הציבורי בישראל, תוך ניסיון להבין מדוע, למרות שנראה כי אינו משיג כיום אחוזי מדרג גבוהים, עדיין חשוב לשמר את קיומו. זאת, תוך עיון בספרות קיימת, כמו גם במספר כתבות ונתונים אשר התפרסמו בארץ לאחרונה.    תחילתה של העבודה בניסיון לעמוד על קווים כלליים המאפיינים את התקופה הנתונה, במסגרתה עדיין מתקיים השידור הציבורי בישראל- תקופת עידן המידע, כמו גם בהגדרה מהו משדר ציבורי ובהבהרת הנסיבות אשר הובילו להתבססות שידור מעין זה בישראל. לאחר, ייערך ניסיון לעמוד בקצרה על מאפייני דגם השידור הציבורי הבריטי, שנחשב לזה אשר מהווה מודל לדגם הישראלי. כמו כן, ייערך ניסיון לעמוד על מאפייני השידור הציבורי בישראל, כפי שמשתקפים מעיון מעמיק בחוק השידור ובמחקר קודם. בסופה של העבודה תועלה סוגיית המשבר אליו נקלע השידור הציבורי בשנים האחרונות, תוך ניסיון להבין, לאור בחינת פרסומים שונים העוסקים בנושא, מהם מיקומו ומעמדו כיום ומהם השיקולים אשר מצדיקים את המשך קיומו.