מלך מלוכה וממלכה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 1919
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

1 0937 – מלך, מלוכה וממלכה. עיונים בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה של ממלכות ישראל ויהודה ממ"ן 11 – שאלה 1: החוק המקראי וחוקי המזרח הקדום: ארץ ישראל יושבת בתוך הסהר הפורה, שבשני קצותיו התפתחו במקביל עוד באלף הרביעי לפנה"ס תרבויות מפותחות ביותר: מצרים ומסופוטמיה (עיראק וצפון סוריה). בתרבות המסופוטמית הומצא כתב היתדות, המופיע על אלפי כתובות הכוללות:
כתובות מלכותיות, יצירות ספרות, תעודות מנהליות, כלכליות ומשפטיות. מתוך ספר שמות כא, 28-35 ומתוך חוקי אשנונה סעיפים 53-55. השוו בעזרת טבלה בין שני החוקים משני המקורות.
א. פרטו מה הם סוגי המקרים המופיעים בחוקים ומה דינם בחוק המקראי ובחוקי אשנונה (יש להתייחס גם למקרים המופיעים רק בחוק אחד ולא בשניהם).
שמות כא'  – פסוקים 28-35
חוקי אשנונה – סעיפים 53-55
המאה ה18 לפנה"ס דמיון החוק העונש החוק העונש שור נוגח וממית איש או אישה – סקילת השור מנקה הבעלים – אין לאכול מבשרו שור מועד נוגח שהמית איש או אישה – סקילת השור – דין מוות לבעליו שור נוגח שבעליו הוזהר בעבר, נגח והמית אדם.
ישלם בעל השור "32 מנה כסף" שונה שור נוגח וממית פדיון כופר בהסכמה שור נוגח וממית ילד פדיון כופר בהסכמה שור נוגח וממית עבד או אמה – בעל השור ישלם לבעלי העבדאמה 30 ש"ח – סקילת השור שור נוגח שבעליו הוזהר בעבר, נגח והמית עבד.
ישלם בעל השור לבעליו של העבד "משפטים שקל כסף" דומה אדם שכרה בור ולא כיסה אותו ונופל בו שור או חמור – בעל הבור ייפדה הבהמה בכסף – הנבלה שייכת לכורה הבור שורו של אדם תוקף שור של אדם אחר וממית אותו – בעליו של השור התוקף ימכור אותו ויתחלק בחצי הכסף עם בעליו של השור שמת – יתחלקו גם בשור המת שורו של אדם ממית בנגיחה שורו של אדם אחר שני האנשים יתחלקו שווה בשווה בשור החי ובשור המת זהה במידה ושורו של אדם תוקף וממית שורו של אדם אחר אך השור לא היה ידוע כשור נוגח – ישלם בעליו של השור הנוגע את מלוא ערכו שח השור המת.
– ובהמה המתה נשארת בחזקתו ב. מה ניתן ללמוד מהשוואת החוקים?
העולם המקראי הקדום ועולם המסופוטמי-אכדי התקיימו במקביל. ע"פ מנחי הקורס, סיפורי המקרא מקורם בנרטיב המסופוטמי. בשני המקורות מערכת החוק והמשפט נובעים מהמקור האלוהי.
במסופוטמיה רווחה התפיסה שיש עקרונות יסוד (אמת נצחית) שעליהן מושתת כל הסדר ביקום. הצדק והמשפט מופקדים בידי האלים, במיוחד אל השמש (חלק מהטבע). המלך ומלכותו שאבו תוקפם ומעמדם לכונן צדק ומשפט בממלכה, מעצם היותם בחירת האלים.
בחוק המקראי האדם (משה רבנו) הוא רק מתווך. החוקים הם מהאל ובסמכותו- חוקים אפודיקטיים.