מבית לאומי למדינה בדרך ממ"ן 11
יחידה 1
1 0423
סמסטר 2013א' נובמבר 2012 – חשון תשע"ג
1 . במחקר מקובלת ההנחה שארץ ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, והתקימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין – יהודית וערבית.
הישוב היהודי והערבי התקיימו כחברות נפרדות והתבדלו אחד מהשני תרבותית סביבתית ופוליטית
1 א. ציינו בקצרה באלו תחומים התקיים שוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ ישראל המנדטורית.
השוני בין החברה הערבית ליהודית היה בעצם בכל תחומי הקיום.
דת – לעומת היהודים שדתם הייתה הלאומיות שלהם הערבים היו בליל דתות (בעיקר מוסלמים אך גם צ'רקסים, דרוזים, נוצרים וכד') אשר ראו עצמם גם חלק מהאומה הערבית בעולם.
שפה – שפות שונות: בכתב המנדט הוכרו האנגלית הערבית והעברית כשפות הרישמיות של ארץ ישראל.
תרבות – ועדת פיל מדרגת ערכית את שתי החברות הערבית והיהודית: יהודים מודרניים, מערביים דמוקרטיים ומאורגנים לעומת העולם הערבי שהיה מפורד, ישן ולא מתקדם. חברה דואלית שלא ניתן לגשר בניהם.
מספרית – אחרי המפקד הבריטי הראשון ב
1 922 התברר לאוכלוסייה הערבית שהם רוב מוחלט בארץ והיהודים מהווים כ 12% בלבד – היהודים חיו כמיעוט לאומי והערבים כרוב.
פיזור האוכלוסייה – רוב ביהודים ישבו בערים ורוב הערבים בכפרים. שני המשתנים האחרונים הם הבדלות אקטיבית ולא שוני פאסיבי?
מקורות פרנסה – בעוד שהיהודים התפרנסו בדוחק מתוצרתם החקלאית ונשענו בעיקר על כספי החלוקה הערבים שגשגו מגידול מספר היהודים בארץ והצורך לשירותיהם וכח העבודה שלהם.
מוסדות שלטון והנהגה פוליטית – היהודים מאורגנים פוליטית והערבים מפוזרים והם מאורגנים בחמולות משפחתיות
1 ב. ציינו באלו תחומים התפתחו הישוב היהודי והישוב הערבי באופן נפרד זה מזה?
כבר בסוף המאה ה19 ובעידוד הבריטים בתחילת שלטונם, נוצרה ההפרדה בין הישוב היהודי והערבי …