העבודות בקורס: ממ"ן 11, ממ"ן 12, ממ"ן 13, ממ"ן 14, ממ"ן 15, ממ"ן sum-for-test, ממ"ן summery,
שאלה 1: חברה דואלית: חברה מקבילה, חברה יהודית מול חברה ערבית. א. השוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ ישראל המנדטורית ומקורות השוני: התבדלות אקולוגית, חינוך ורמת השכלה, התחום הפוליטי, מנגנוני ויסות קונפליקטיים, היבט חברתי ותרבותי. ב. חלקה של הפעילות הציונית והפעילות הערבית ביצירת הפרדה בין שתי החברות: התחום הכלכלי, האינטרס הבטחוני, התבדלות אקולוגית-תרבותית, שפה, […]
ממן בדוק שאלה 1: העליה החמישית: פרופיל דמוגרפי של העולים, גורמי דחיפה ומשיכה שעיצבו את בחירתם בארץ ישראל, את דימויים ואת תרומתם לבניין הארץ בתחומי העניין השונים. העליה החמישית – רקע כללי: פרופיל דמוגרפי של העולים: גורמי דחיפה ומשיכה: דימוי העולים בעליה החמישית: תרומתם לבניין הארץ בתחומי העניין השונים, התפתחות כלכלית ותעשייתית, חינוך תרבות ואומנות, […]
שאלה 2: א. הגורמים שהביאו לאירועי תרפ"ט הם אירועי הכותל וביסוס חברה ערבית חדשה שהתגבשה במשך תקופה מאוד ארוכה, לאורך כל שנות ה20, שהשתלטו עליה בהשתלטות אלימה קבוצה מסוימת בראשות 'אמין אל חוסני', שהכניסה לסכסוך הערבי-יהודי את האלמנט הדתי. שאלה 3: מלחה"ע הראשונה הביאה לסיומה של תקופה בת 400 שנה בה א"י הייתה תחת השלטון […]
עבודה מסמסטר ב 22 1.עם סיום מלחמת העולם הראשונה בשנת 1917 ,שלטה בריטניה בשטחה של ישראל. שטח זה היה תחת שלטון צבאי עד לשנת 1920 ,אז קיבלה בריטניה את המנדט על ארץ ישראל במסגרת הסכמי "סן-רמו" ואז החל השלטון האזרחי. 3.כאשר כונן המנדט על א"י, עדיין לא נקבעו סופית גבולותיה של היחידה הטריטוריאלית שהופקדה בידי […]
ממן 11 מבית לאומי למדינה שבדרך – ציון 100! שאלה 1 (50 נקודות) במחקר מקובלת ההנחה, שארץ-ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, והתקיימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין – יהודית וערבית. א. ציינו בקצרה באלו תחומים התקיים שוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ-ישראל המנדטורית ומה מקורו? התייחסו לכל אחד מהתחומים שציינתם. […]
מבית לאומי למדינה שבדרך – ממן 12 ציון 90 שאלה 1 (30 נקודות) לפניכם קטע מתוך ספר תולדות ההגנה, בעניין קביעת קו הגבול הצפוני של ארץ-ישראל המנדטורית: העמידה של נקודות הצפון היא שהחזירה למעשה את החולה, מעיינות הירדן וסביבות היישובים לתחומי הבית הלאומי. אלמלא הגנת תל-חי אין שום ספק שגם אלה היו נשארים מחוץ לתחום, […]
מבית לאומי למדינה שבדרך – ממן 14 ציון 80 שאלה 1 (35 נקודות) דונו בעלייה החמישית. התייחסו לפרופיל הדמוגרפי של העולים, לגורמי הדחיפה והמשיכה שעיצבו את בחירתם בארץ ישראל, את דימויים ואת תרומתם לבניין הארץ בתחומי החיים השונים. שאלה 2 (35 נקודות) פרטו את המחלוקות ביישוב לאור מדיניות ממשלת המנדט ומכלול האתגרים שעמדו בפניו במרוצת […]
מטלת מנחה (ממ"ן) 13 קורס 10423 מבית לאומי למדינה שבדרך יום ג' סמסטר ב' 2019 שאלה 1 ממשלת בריטניה נתנה הזדמנות לציונות, היא אפשרה להם את הקמתו של בית יהודי בארץ ישראל. בתנועה הציונית היו וויכוחים רבים. הוויכוחים היו בעיקר על דרכי בניין הארץ, האם לבנות אותו באמצעות הון לאומי, שיהודי ארצות הגולה וההסתדרות הציונית […]
איגרת מקדונלד היא איגרת ששלח ראש ממשלת בריטניה, רמזי מקדונלד, לחיים וייצמן, ב13 בפברואר בשנת 1931 ובה חזר בו מכמה סעיפים שנכתבו בספר הלבן של 1930, לאחר מאורעות תרפ"ט. בתקופת המנדט הייתה מתכונת של אירועים שחזרה על עצמה פעם אחר פעם: פרעות של ערבים ביהודים, הקמת וועדת חקירה, במקרה שלנו, הוקמו שתי וועדות, וועדת שואו […]
שאלה 1( 50 נקודות( במחקר מקובלת ההנחה, שארץ-ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, והתקיימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין – יהודית וערבית. א. ציינו בקצרה באלו תחומים התקיים שוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ-ישראל המנדטורית ומה מקורו? התייחסו לכל אחד מהתחומים שציינתם. )10 נקודות( ב. התייחסו לחלקה של הפעילות הציונית והפעילות […]
שאלה 1( 35 נקודות( דונו בעלייה החמישית. התייחסו לפרופיל הדמוגרפי של העולים, לגורמי הדחיפה והמשיכה שעיצבו את בחירתם בארץ ישראל, את דימויים ואת תרומתם לבניין הארץ בתחומי החיים השונים. שאלה 2( 35 נקודות( פרטו את המחלוקות ביישוב לאור מדיניות ממשלת המנדט ומכלול האתגרים שעמדו בפניו במרוצת שנות השלושים. שאלה 3( 30 נקודות( מה היתה דמותו […]
שאלה 1 א. ארץ ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, אשר התקיימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין- יהודית וערבית. בסעיף זה אציג ואפרט את התחומים בהם התקיים שוני בין שתי החברות ואעמוד על מקורו. בתחום התרבותי התקיים שוני בין החברה היהודית המודרנית שהגיעה מאירופה לבין החברה הערבית המסורתית שחיה פה בארץ. החברה […]
ממן 12 – maman 12 – מבית לאומי למדינה שבדרך – ציון 94 ממ"ן 12 שאלה 1: א. בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ לא נקבעו סופית הגבולות של ארץ ישראל. חלוקת הגבולות הייתה מלווה בהמון מחלוקות ובהרבה בפשרות. קביעת הגבול המערבי לא הייתה בעייתית כיוון שכולם הסכימו שגבול זה יהיה הים התיכון. ב1906 נקבע הגבול […]
ממן 14 – מבית לאומי למדינה שבדרך – ציון 98 שאלה 1 העלייה החמישית בשנים 1932-1939 . גרמה לשינוי דרמתי בגודלה של האוכלוסייה היהודית. בעלייה זו הגיעו למעלה מ 260.000 נפש, עלייה זו הייתה מהגדולות בתולדות הציונות בשנות השלושים לפני קום המדינה, היא כללה את ראשוני הפליטים מגרמניה הנאצית ומפולין. עלייה זו הייתה פחות בעלת […]
ממן 11 – מבית לאומי למדינה שבדרך – ציון 95 ממ"ן 11 שאלה 1: בתקופת המנדט מספר הערבים בארץ היה רוב מוחלט על מספר הישוב היהודי. למרות שהבריטים שייכו את כל תושבי הארץ תחת אותה מסגרת , לא היה כלום במשותף בין שני החברות , הערבים והיהודים. למרות שהם חיו באותו השטח , הן תיפקדו […]
ממ"ן 11 ברמה גבוהה שקיבל ציון 95 , להלן דוגמא לתשובה מהעבודה : ב. בהמשך לתחומים שהוזכרו , המבדילים את האוכלוסייה הערבית מהאוכלוסייה היהודית, התקיימו פעילויות שנקטו הציונים ופעילויות שנקטו הערבים ליצירת ההפרדה בין שתי החברות : חינוך: הציונים והערבים קיימו שתי מערכות חינוך נפרדות בשפות שונות , בערכים לאומיים שונים וכמו כן גם בנושאי […]
ממ"ן 12 1 . שאלה מספר 1. א. בקטע מתוך ספר תולדות ההגנה בעניין קביעת קו הגבול הצפוני של ארץ ישראלי המנדטורית, יש אמירות שאינן מדויקות. על פי הכתוב בקטע: "שום מו"מ דיפלומטי בלבד לא היה בכוחו לעשות את אשר עשה כוחנו העובדתי בהגנת הגליל העליון…" פרי פרשנות הכותבים הינו שלחימה עיקשת כפי שנעשתה בתל […]
ממ"ן 13 – מבית לאומי למדינה בדרך שאלה 1: א. אגרת מקדונלד הייתה "פרוש מוסמך" לספר הלבן. האגרת נשלחה על ידי ראש הממשלה רמזי מקדונלד לנשיא ההסתדרות הציונית חיים וייצמן, ושוגרה ב13 בפברואר 1931 – לאחר מאורעות תרפ"ט. בתקופת המנדט חזרה שוב ושוב מתכונת זו של אירועים: פרעות של ערבים ביהודים, הקמת ועדות חקירה, פרסום […]
ממ"ן 14 1 . פולמוס החלוקה: מתייחס לחילוקי הדעות ביישוב היהודי שנוצרו בעקבות ועדת פיל. בשנת 1936 הוקמה ועדת חקירה מלכותית (ועדת פיל) על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד. חברי הוועדה שהו בארץ שלושה חודשים, ובמהלכם שמעו עדויות מכל ראשי היישוב והתנועה הציונית. בפני […]
1 . א. הסוגיה הנדונה במאמר מדברת על מדיניותו והשפעתו של הרברט סמואל, מי שהיה הנציב הבריטי הראשון על ארץ ישראל בכל הנוגע למדיניות ההגירה. השאיפה של התנועה הציונית היתה להביא יהודים רבים להתיישב בגבולות ארץ ישראל בכדי לפתח את ההתיישבות אולם מפעל העלייה יצא משליטה ואלפים רבים הגיעו לארץ בלא יכולת לשלוט בכמויות ובכך […]
מטלת מנחה ( ממ"ן) 13: תשובה 1, א: עד למלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה של הגירה מארץ מוצא לארץ אחרת, בספר מכנים את התקופה הזו, כהגירה המודרנית. כאמור במדינות מסוימות הייתה הגירה לארצות אחרות בתקווה למצוא את מזלן ולחיות חיים טובים יותר , ארה"ב הייתה המדינה שקיבלה כמות מהגרים עצומה, נהרו אליה מהגרים רבים במטרה […]
שאלה 1 מחקר מקובלת ההנחה, שארץ-ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, והתקיימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין – יהודית וערבית. א. ציינו בקצרה באלו תחומים התקיים שוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ-ישראל המנדטורית. ב. ציינו באלו תחומים נבדל היישוב משכניו הערבים. ג. התייחסו לחלקה של פעילות הציונית ולפעילות הערבית ביצירת ההפרדה […]
מבית לאומי למדינה בדרך הקורס סוקר את תולדות העם היהודי מ- 1917 עד 1939. הקורס עוסק ביישוב היהודי בא"י המכונה "היישוב". היישוב היהודי הוא מיעוט קטן שחי לצד אוכלוסיית רוב ששונה ממנו בהרבה מאוד מובנים. ב- 1917 זהו מיעוט נורא קטן. שתי האוכלוסיות הללו נבדלות אחת מהשנייה בשתי ממדים: בשוני ובנבדלות. השוני המהותי והמובנה בין […]
מבית לאומי למדינה בדרך- ממ"ן 14 שאלה 1: א. בין השנים 1 929-1935 נקלעה התנועה הציונית לאחת התקופות הקשות בתולדותיה אשר הובילה לאתגרים חדשים אשר התנועה לא היתה ערוכה לחלקם. בשנת 1930 עקב פרסומו של "הספר הלבן" השלטון הבריטי ביצע הערכות מחודשת בנוגע לתמיכתו ברעיון הציוני דבר שהוביל למיתון ביחסי התנועה עם השלטונות הבריטים. ב […]
ממ"ן 15- מבית לאומי למדינה בדרך שאלה 1: פולמוס החלוקה הינו ויכוח מורכב אשר התקיים בשנת 1937 בין ראשי התנועה הציונית. בויכוח זה דנו הצדדים בעתידו של המפעל הציוני והמטרות והדרכים אשר באפשרותו להגשים בהתייחס להצעתה של ועדת פיל על סיום המנדט וחלוקת שטחה של ישראל ל2 מדינות לשני עמים. מסקנות ועדת פיל טענו שהמנדט […]
ממן 11 מבית לאומי ל"מדינה בדרך" שאלה 1. א.המוקדים השונים בהם התקיים שוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ ישראל היו מבחינה תרבותית,כלכלית,ריבודית ופוליטית. מבחינה תרבותית החברה היהודית היתה דומה יותר באופייה לחברה אירופית בניגוד לערבים שהיו דומים יותר לחברה אסיאתית, זה בא לידי ביטוי במספר האנלפבתים הנמוך בהרבה בחברה היהודית לעומת החברה הערבית, במספר […]
מבית לאומי למדינה בדרך – ממ"ן 11 שאלה 1. חלק א' פלשתינה (ארץ ישראל) נכבשה על ידי הבריטים בשנת 1917 במלחמת העולם הראשונה ובתוך כך החל שלטון המנדט הבריטי על תושבי א"י. כל תושבי ארץ ישראל המנדטורית השתייכו השתייכו למסגרת מדינית אחת, אך מעשית באותה המסגרת הטריטוריאלית חייתה חברה דואלית שהורכבה משתי אוכלוסיות שונות שחיו […]
מבית לאומי למדינה בדרך – ממ"ן 14 שאלה 1. חלק א' מקור הנסיבות אשר הובילו לפרסום "אגרת מקדונלד" בשנת 1931, הם אירועי תרפ"ט 1929. אירועים אלו מתחילים ומסתיימים על רקע דתי אם כי, י' פורת חולק על כך כי הסיבה למאורעות היו מדיניות, בשל רצונו של נשיא המועצה הדתית האסלאמית ללכד את הציבור האסלאמי דרך […]
מבית לאומי למדינה בדרך – ממ"ן 15 שאלה 1. חלק א' "ועדת פיל" הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת בריטניה במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי. מי שהיו נמעניו של הדו"ח היו היהודים והערבים, המטרה של הדו"ח הייתה להביא לפתרון שיאפשר חיים משותפים בארץ […]
מבית לאומי למדינה בדרך ממ"ן 11 יחידה 1 1 0423 סמסטר 2013א' נובמבר 2012 – חשון תשע"ג 1 . במחקר מקובלת ההנחה שארץ ישראל המנדטורית הייתה חברה דואלית, והתקימו בה זו לצד זו שתי חברות נפרדות כמעט לחלוטין – יהודית וערבית. הישוב היהודי והערבי התקיימו כחברות נפרדות והתבדלו אחד מהשני תרבותית סביבתית ופוליטית 1 א. […]
ההתיישבות: בכדי שיוכלו לעלות אנשים לארץ וגם לדאוג להם לאחר מכן היה צורך להקים יישובים בארץ וליצור מקומות התיישבות לעולים. התנועה הציונית הקימה יישובים רבים, קיבוצים, מושבות ואף פיתחה והקימה ערים. בסוף שנות השלושים קיימות בארץ 4 ערים עיקריות: ירושלים, חיפה, תל אביב ועפולה היו די הרבה קיבוצים ומושבות אך הבעיה של ההתיישבות הייתה שלא […]
מבית לאומי למדינה שבדרך- ממ"ן 11 – יחידה 1: ד' הורוביץ ומ' ליסק " "צמיחתה של חברה דואלית", בתוך: "מישוב למדינה"-1977. שאלה 1: א. השוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בישראל של שנות המנדט: ראשית, בטרם אעמוד על השוני הניכר בין שתי החברות, אציין כי המדובר בתקופה בה הישוב היהודי בארץ ישראל היווה קבוצת מיעוט […]