חלק  א :
1.      המסורת האסלאמית והמחקר ההיסטורי מבחינים בשתי תקופות של הנביא מוחמד : תקופת מכה ותקופת אל-מדינה . השוו בין שתי תקופות אלו, תוך דיון בשינויים ובהתפתחויות השונות מצד אחד, ובמגמות שימור והמשכיות בתורתו של הנביא מצד שני ?
תשובה :
מוחמד נולד בשנת 570 בקירוב , בן לשבט קוריש שנחשב מגדולי השבטים / המשפחות במכה באותה תקופה  משפחה זו ידועה כמשפחת יוקרה בחצי האי ערב .
ההתגלות הנבואית הראשונה באה בהיותו בן 40 בשנת 610 , בשלב זה מוחמד קרא לבבי משפחתו , ביתו להאמין בו כנביא וכשליח של אלוהים , קרא להם להאמין ביום הדין , ואכן מי שהאמינו בו היו בני משפחתו הקרובים –אשתו, בן דודו, ילדו המאומץ .
כעבור זמן מה מוחמד החל לפנות אל הרבים – אל אנשי מכה . חלק רב ממי שהצטרפו ותמכו במוחמד היו בעיקר בני המעמד הנמוך , עבדים משוחררים , צעירים ונשים וכל הבלתי מרוצים מהאריסטוקרטיה במכה והיו גם מי שהשתייכו לשכבת הסוחרים שאליה גם השתייך מוחמד למשל : עותמאןבן עפאן  , עומר בן אלחטאב .
בהתחלה אנשי מכה היו סבלניים כלפי מוחמד , אבל מה שעורר את זעמם היתה יציאתו של מוחמד נגד האלים שלהם , אז גברו הרדיפות נגדו ונגד כל מי שמצטרף אליו .
ההתמודדות עם מוחמד וחסידיו היתה במסגרת המשפחות ובתי האב לכן למוחמד עצמו לא נשקפה סכנה , הוא נהנה מחסותו של דודו אבו טאלב שהופעל עליו לחץ כדי להסיר את הגנתו ממוחמד ומיד לאחרי מותו של אבו טאלב ההתנכלות מצד אנשי מכה גברה מצוקתו של מוחמד החריפה והוא החל לחפש הגנה מחוץ למכה .
שבט בני ח'זרג שהיה מסוכסך עם שבט אחר בשם אוס הציע למוחמד לעבור ולהתגורר בשכנותם , הם האמינו שמוחמד כמנהיג רוחני שבא מן החוץ עשוי לאחד את בני יתרב המסוכסכים ביניהם וישמש להם כמנהיג / בורר.
מוחמד הגיע להסכם עם קבוצה גדולה וייצוגית יותר של שבטים מיתרב שהכירו בנבואתו ונשבעו לו אמונים , אז הוא הורה לחסידיו להגר לשם בקבוצות קטנות ובשנת 622 הוא בעצמו היגר לשם –