פולין, פרקים בתולדות יהודי מזרח- אירופה ותרבותם ממ"ן 13
8 5 נק' תשובה לשאלה 1
א.       מה ניתן ללמוד ממקור זה:  על פי הקטע שהוצג בשאלה ניתן לזהות כיצד חיו יהודי פולין בשנים אלו מבחינה כלכלית וחברתית ובתוספת לעוד מספר דברים מתוך הנלמד בשיעור המתוקשב:                                                                   ראשית, גיל הילדים אשר נשלחו ללמוד בחדר היה בסביבות שלוש.                                                                                   –
ב.       השוואה בין לימוד בישיבה ללימוד בחדר מבחינת מתודולוגיה, תכנים וארגון: – בחדר לימד מלמד, לא משכיל ולא מלומד יתר על המידה, לעומת זאת בישיבה לימוד, מלמד-חסידי-לא בהכרח חסידי, רמתו גבוהה יותר, ידע ללמד את פרוש רש"י לחומש.                                                                                                                                                 לכל  שלב גיל היו תכנים מתאימים על פי הגיל 3-7 חדר, 7-משפטים ישיבה- וגם כאן היו מתחילים ומתקדמים.         כאשר המתקדמים למדו ברצף בעוד לצעירים נתנו זמן להשתובבות , כנראה בשל חוסר היכולת שלהם לשבת ברציפות ללמידה.  יש להרחיב בסעיף זה את הדיון באופן משמעותי-תכנים, שיטת הלימוד,                                                                                                                                     דמות המורה בישיבה, גיל הלומדים, ארגון ומימון
4 0 נק' תשובה לשאלה 2
א.       הפלפול הינו סוג של "סיעור מוחות", דיון מעמיק על נושא מסוים.                                                                               קיימים שני סוגי פלפולים – פלפול  הישיבה ופלפול כשיטה פרשנית, ההבדל ביניהם הוא שפלפול הישיבה הינו חלק משיטת הלימוד ואילו הפלפול כשיטה פרשנית היה הדרך בה קבעו ונפסקו ההלכות.                                                                 הינה הדרך בה נהגו לדון בדיון קולח קבוצה על פרשנות לתורה.  באמצעות הפלפול, הציגו תלמידי תורה דעות שונות לפרשנות כפי שהם רואים זאת, ולאחר מכן דנו בפרשנות בלהט, כאשר כל אחד מנסה לשכנע את הקבוצה כי פרשנותו נכונה.
ב.       משמעות ה"וויכוח על הפלפול" הינה מהרצון לבטל את השימוש בפלפול בתוכניות לימודים בישיבות האשכנזיות, שוללי הפלפול טענו שהפלפול הינו משחית היה חשש מהסתמכות על הפלפול.                                                                                  הוויכוח על השימוש בפלפול התקיים נמשך בין המאות הי"ז ועד המאה הט"ז.             ג.        השוואה בין תאורו של אליהו קפאשלי את ישיבת פודובה בראשית המאה ה – 16
לבין תאורו של נתן נטע הנובר את הישיבה הפולנית:                                                                                                                                                  אליהו קפאשלי מתאר את ישיבת פודובה כ"ישיבה אשכנזית מובהקת"  אשר מתנהלת על פי המסורת האשכנזית-