ממ"ן
1 1
יהודים בעידן של תמורות תשובה לשאלה 1
כאשר אנו משווים בין מעמדם של היהודים בעולם הנוצרי לבין מעמדם בעולם המוסלמי אנו מסתכלים על מספר קריטריונים כגון: מעמדם המשפטי, יחס הדת המוסלמית/הנוצרית למהות היהדות (היבטים תיאולוגיים) חיי היומיום של היהודים בקהילתם, הנהגה, חינוך וכן היבטים של כלכה ומסחר והיחס לסביבה הנוכרית המקומית השלטת באזור. אפשר לומר שכל הקריטריונים הם כתוצאה מהמעמד הדתי והמשפטי של היהודים.                                                              עיקר ההבדלים בין מעמד היהודים בעולם האסלאמי והעולם הנוצרי נובע מהשוני במעמד הדתי והמשפטי שלהם מהנוצרים והמוסלמים ולכן יש לנסות ולהבין את יחסם של הדתות הנוצרית והמוסלמית ליהודים וליהדות.
–
תשובה לשאלה 2
היהודים במרחב הנוצרי:
בעמ'
1 90 בפסקה השנייה, מתאר מרק ר' כהן את ההתנהלות של היהודים בערי אירופה על ידי תיאור איך נוכחותם הדתית והכלכלית של היהודים הוסיפה לרגש האנטי יהודי לתושבי הערים שכיניהם.
היהודים היו יוצאים מהכלל ונחשבו לזן לא טבעי, ולחריגים על ידי סביבתם.                                                               היהודים לא היו קשורים לארציות ולא היה להם חשב דברים כמו קבלת עצמאות שהייתה חשובה מאוד לשכניהם הנוצרים, אלא פנו אך ורק לכוחות העל והתבססו עליהם.
באירופה – במרחב הנוצרי, חיו בנפרד מהנוצרים, ברבעים נפרדים, היהודים בחרו לבדל עצמם משכיניהם הנוצרים מטעמי נוחות וביטחון,  עצם הבידוד של היהודים מהנוצרים גרם לפגיעה ביחסים ביניהם.                       …
תשובה לשאלה 3
"דינא דמלכותא דינא" הינו מושג הקיים בהלכה מימי האמוראים שחיו בבבל במאות הראשונות שבתרגום לעברית "דין המלכות – דין הוא" והמשמעות היא שלצד ההלכה  היהודית המקובלת והמחייבת, יש תוקף הלכתי גם כן לדין המקום והמדינה, ולצווים הניתנים על ידי השליטים המקומיים.  בגמרא אנו מוצאים מובאות המתייחסות לשאלות בתחומי החיים השונים שמהותם כיצד יש להתנהג כאשר השלטון הוא לא שלטון יהודי כגון:
האם לשלם מיסים לשלטון, מהם הערכאות השיפוטיות, האם השלטון יכול להתערב בחיים של הקהילה היהודים הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט כגון נישואין וגירושים ועוד.
המטרה העיקרית הייתה לתת ליהודים כללים שיקלו על החיים שלהם בתחת השלטון הלא יהודי וליצור ליצור מערכת מסודרת של …