נושא העבודה: הקמתן והתפתחותן של עמותות (ארגונים לא ממשלתיים) בחברה הערבית – פלסטינית בישראל בכלל, ואיך מתבטא נושא התרומות וההתנדבות לסיוע בהתפתחותן בפרט.
התפתחותם של הארגונים הלא ממשלתיים בחברה הערבית בכלל והפלסטינית בפרט הושפעו ועדיין מושפעים מהתפתחויות חברתיות, תרבותיות, כלכליות, דתיות ופוליטיות ברמה המקומית, האזורית והבינלאומית (מרכז יפו, 1990). הסיבות לגידול במספר הארגונים הלא ממשלתיים מתחילת שנות השמונים:
–           המשך המצוקה של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל כתוצאה ממדיניות האפליה של המדינה ומוסדותיה כלפיה (אבו בכר, 1999). –           גידול בשכבת הצעירים והאקדמאים (דוירי, 1997). –           חוק העמותות תש"מ 1980 ומדיניות הממשלה בשנים האחרונות. –           התגברות השפעת התנועות האסלאמיות בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. –           הופעת והתפתחות הארגונים הלא ממשלתיים כתופעה כלל עולמית. תחומי פעילות העמותות הערביות בישראל:
–          
5 % פועלות בתחום הדת.
–           22% פועלות בתחום תרבות ונופשה.
–           מנהל עסקים% פועלות בתחום שיכון ופיתוח.
–           11% פועלות בתחום הרווחה.
–           10% פועלות בתחום החינוך והמחקר.
–           10% פועלות בתחום ארגוני אזרחים, חוק, הגנה ושינוי חברתי. –           3% פועלות בתחום פילנתרופיה. מהנתונים לעיל  בולט השיעור הרב יחסית של ארגונים שפועלים בתחום הדת. בהתחשב בכך שחלק מהארגונים הפועלים בתחום הרווחה והפילנתרופיה הוקמו על בסיס אמונה דתית, זה מצביע על חשיבות הדת בחברה הערבית.