נוער דתי מנותק שימוש ברגשות כעס ואשמה אצל מתבגרים דתיים בתהליך הנשירה ממסגרות החינוך הפורמליות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 7327
מספר מקורות 28

תקציר העבודה

נוער דתי מנותק שימוש ברגשות כעס ואשמה אצל מתבגרים דתיים בתהליך הנשירה ממסגרות החינוך הפורמליות תוכן העניינים
מבוא נוער בחברה הדתית רגשות כעס אשמה תוקפנות השערות המחקר שיטה משתתפים כלים הליך תוצאות דיון מסקנות והמלצות מקורות נספח 1: שאלון לראיון תוכן לוחות תוצאות – תחום המשפחה תוצאות – תחום הלימודים בית ספר יסודי בית ספר תיכון מערכת חינוכית תוצאות – תחום החברה תוצאות – תחום האישיות מבוא
בשנים האחרונות התחיל לעלות על סדר יום החברה הדתית-לאומית, נושא חינוך הנוער על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של נוער דתי, מגיל תיכון ועד לאחר השירות הצבאי, המורד במסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות של חברה זו. מרד זה יכול לבוא לידי ביטוי בכמה מהאופנים הבאים:
1.     מאיסה בניהול אורח חיים דתי עד לכדי נטישה מוחלטת של ערכי הדת לטובת החילון.
2 .     נשירה מבתי הספר.
3.     שוטטות ברחוב בחוסר מעש ללא מסגרת חינוכית מסודרת.
4.     צריכת סמים ו/או אלכוהול.
5.     התנסויות בעולם הפשע.
תופעות אלה בולטות בעיקר ביישובים הדתיים אשר בהתנחלויות, בקרב משפחות מהערים הגדולות ואצל נערים אשר הוריהם ידועים כאנשי ציבור וחינוך. כיום תופעה זו אינה חדשה מרעישה, אך עד לפני כשנתיים – שלוש לא הייתה מוכרת, מאחר והחברה דאגה להסתיר את המתרחש, מתוך מחשבה שמדובר בתופעה חולפת אשר לא דורשת טיפול מיוחד. (להמן,   2002). בעקבות המודעות אשר הלכה והתרחבה בקרב האוכלוסייה הדתית, אודות קיום תופעה בעייתית זו במסגרות החינוך, החלו להיפתח מוסדות חינוך שונים, במטרה לקלוט את הנוער אשר נפלט והתנתק ממסגרות החינוך הפורמליות ולהעניק לו מסגרת חלופית שיקומית. מה גורם לאותם נערים למרוד במשפחותיהם, בחינוך שקיבלו, באורח חייהם הדתי ובמסגרות החינוך? מה היחס של אותם נערים אל המסגרת ממנה הם הגיעו כגון: משפחה, חברה, מוסדות חינוך וכדומה? המחקר הנוכחי יתמקד בניסיון להבין מה עובר על אותם נערים מבחינה רגשית. מדוע ואיך הם הגיעו למצב זה; מה הם מרגישים כלפי עצמם וכלפי החברה ממנה הם הגיעו; מה היחס למשפחתם ולחברה; מהו יחסם למסגרת החינוכית/דתית בה יש כללים ואין חופש פעולה מלא; האם זה מרד רק על רקע גיל ההתבגרות או שזה משהו מעבר לכך; עד כמה אותם נערים מרגישים שמרידה במסגרת מעצימה אותם בתור שונים, איך זה בא לידי ביטוי במערכת הרגשית שלהם מבחינת עצמם ומבחינת המשפחה ועד כמה התנהגותם מביאה לידי ביטוי את הרגשתם  כלפי הממסד והחברה ממנה הם הגיעו?
‪*** העבודה הוגשה בשנת 2003