זכרון טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקאי – ממ"נ 12
שאלה
2 א. חקירתו של גאריסון בסרט "ג'יי אף קיי תיק פתוח" מסתעפת וצוברת תאוצה כאשר הוא מקבל טלפון מסתורי ממקור בוושינגטון ומחליט לנסוע לפגוש את אותו המקור בוושינגטון.
במהלך הסיקוונס המתרחש בוושינגטון בולטים כמה "מחוזות זיכרון" בהם אנדרטת לינקולן, אנדרטת וושינגטון ובריכת ההשתקפות, בניין הקפיטול והפנטגון. אתייחס גם ל"מול", הכולל בתוכו את שלושת הראשונים שהזכרתי, כ"מחוז זיכרון" בפני עצמו.
הסיקוונס נפתח בצילום של ה"מול" כולו כאשר רואים בבירור את שלושת האתרים החשובים שבו, בניין הקפיטול, אנדרטת וושינגטון ואנדרטת לינקולן. ה"מול" ושאר האתרים מייצגים בהיסטוריה של האומה האמריקנית את כל מה שגאריסון נלחם עבורו. גאריסון מגיע לוושינגטון במצב קשה.
מצד אחד הוא מבין שככל שהוא מעמיק בחקירה הוא מגיע לגילויים מדהימים אך מצד שני "מישהו" או "משהו" לא נותנים לו להתקדם. עד המפתח נרצח, משרדיו מואזנים, אנשי צוותו מגלים חוסר נאמנות. הסיקוונס הזה בוושינגטון שנפתח באותו צילום של ה"מול" נותן תחושה, גם לגאריסון וגם לצופים שזה מין פסק זמן בכדי לקחת אויר, להתעודד, לקבל תקווה ומרץ כדי לחזור לעבודה/מלחמה הקשה עם מצברים מלאים. גם –
שאלה 3
א. טענה ראשונה:
"traumatic events – traumatic both for specific individuals as well as for a culture's understanding of itself – involve a so-called 'latency' period… …accepting the latency hypothesis as significant for filmmaking almost necessitates a theory of trauma, in order to understand the nature of the delays (the displacements of an event and its representation) and to be able to pose the question: why this or that film now?" (Elsaesser, 2001 : 195) …