תכנון המשפחה באיראן:מבט השוואתי בין משטרו של מחמד רזא שאה פהלוי ומשטרו של ח'מיני תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': תכנון המשפחה בתקופת מחמד רזא שאה א.      שלטונו של רזא שאה הפהלוי ומעמד האישה בתקופתו ב.      תכנון המשפחה: אידיאולוגיה ומעשה ב1. התוכנית לתכנון המשפחה ב.2 עמדת אנשי הדת כלפי מדיניות תכנון המשפחה ג.        חינוך ותעסוקה פרק ב': מדיניות תכנון המשפחה בתקופת ח'מיני א.      הרפובליקה האסלאמית ומעמד האישה במשטרו של ח'מיני ב.      המהפכה האסלאמית ומדיניות עידוד הילודה ג.        תכנון המשפחה:אידיאולוגיה ומעשה בתקופתו של ח'מיני ג.2  עמדת אנשי הדת כלפי מדיניות תכנון המשפחה ד.      חינוך ותעסוקה סיכום:מסקנות תכנון המשפחה באיראן:הצלחה או כישלון רשימת מקורות מעמד האישה באיראן עד לתקופת מחמד רזא שאה:
אחת האידיאולוגיות הבולטות באידיאולוגיה של התנועות האסלאמיות והעולם הערבי ובאיראן היא האנטי פמיניזם. האיסלאמיסטים רואים את האנטי מודרנה (שזו התפיסה השנייה מתוך שלוש) כמזימה יהודית- נוצרית שעל פי חשיבה זו, המערב בחר לנהל את מערכתו כנגד האסלאם בשורה של חזיתות, כשהבולטת מביניהן היא המשפחה האסלאמית. מי שמצביע בעיקר על הפמיניזם ועל התנועה לשחרור האישה כעל שורש רע, שפוגע בחברות האסלאמיות, מאחר והוא מאיים על המשפחה – מבצרה של התרבות האסלאמית הם נאמני האסלאם, סונים ושיעים כגוף אחד, כך שהשליטה על נשים וחיזוקה של המשפחה הפטריאכלית שימשו כמרכיבים מרכזיים באוטופיה הפונדמנטליסטית באסלאם ובדתות אחרות. הנשים בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 הצטיירו כנשים שפונות אל המערב אם זה מבחינת לבוש, אופנה וכו'.
הפמיניזם מוצג כמזוהה עם המערב הכובש ונשותיו, שכן הנשים, ששאפו לחקות את נשות המערב נתפסו ככאלו שהוציאו את עצמן מהתרבות האסלאמית, כטועות בדרכן ואף כבוגדות המטילות חרפה על משפחותיהן ודתן.
בעבודה זו, אנסה לבחון, האם נעשה שינוי בגידול הדמוגרפי באיראן, תוך כדי השוואה בין שני משטרים: משטרו של רזא שאה- 1945-
1 979, ומשטרו של איתאללה רוחאללה ח'מיני- 1979-1989. כמו כן, אנסה לבדוק והאם המשטרים הצליחו ליישם את התכנית לתכנון המשפחה והאם שיעורי הילודה הפוחתים אכן משפיעים כיום על הגידול הדמוגרפי באיראן.