מבית לאומי למדינה בדרך- ממ"ן 14 שאלה 1:
א. בין השנים
1 929-1935 נקלעה התנועה הציונית לאחת התקופות הקשות בתולדותיה אשר הובילה לאתגרים חדשים אשר התנועה לא היתה ערוכה לחלקם. בשנת 1930 עקב פרסומו של "הספר הלבן" השלטון הבריטי ביצע הערכות מחודשת בנוגע לתמיכתו ברעיון הציוני דבר שהוביל למיתון ביחסי התנועה עם השלטונות הבריטים.
ב 1933 עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון נקלעו היהודים בגרמניה למצוקה קשה אשר השפיעה גם על יהודי פולין אשר הפעילו לחץ על התנועה הציונית בציפייה שזו תמצא פיתרון לבעייתם ותהווה הגוף אשר יעזור בעלייתם של מאות אלפי יהודים לארץ ישראל, דבר אשר לא היה באמצעותה של התנועה לבצע.
בנוסף השינויים בהנהגתה של התנועה והפיכתה לנשלטת על ידי תנועות פוליטיות אשר החליפו את האישים אשר בעבר סחפו אחריהם את ההמון הובילה לתחרות פוליטית אשר בסופו של דבר פגעה ביכולתה של התנועה לתפקד בשל התחרות המתמדת על השליטה בתנועה במקום התמקדות בפיתרון הבעיות אשר נוצרו ליהודי אירופה.
ב. בשנת 1929
נערכו התנועות הציוניות השונות למאבק על השלטון בין התנועות השונות.
באותה תקופת מעבר ברור היה שאין אפשרות לפשרה בין תנועות השמאל והפועלים לרוויזיוניסטים.
ז'בוטינסקי שצבר באותה תקופה כוח רב ופופולאריות עקב פרעות 1929 –
ג.
"המטרה הסופית" הינה תביעתם של הרוויזיוניסטים שדרשו להפוך את "כל שטח המנדט בארץ ישראל, משני עברי הירדן, למדינה יהודית עם רוב יהודי" מבחינת הרוויזיוניסטים לא קיימת אלטרנטיבה לנושא וזוהי דרישתם הסופית והאולטימטיבית אשר ממנה אין לסטות וזה מבחינתה הקו המדיני היחיד המקובל.
מצד שני עמדת הפועלים לדרישה זו הינה בעייתית, כחצי …
שאלה 2:
ארגון ההגנה הוקם לאחר התלבטויות רבות בנוגע לאופי הארגון אשר צריך לקום ולהגן על הישובים היהודים בארץ ישראל. בצד תנועת הפועלים הדעה היתה שצריך להקים ארגון אשר חבריו עוסקים במלאכתם ונקראים אל הדגל רק במקרה הצורך, לעומת זאת היו אנשים שטענו שיש צורך בארגון אשר ההגנה היא מלאכתם וזה יהיה תפקידם ביישוב היהודי.
לעומתם ז'בוטינסקי העדיף כוח לוחם-גדוד עברי אשר יתפקד …