תקשורת המונים – ממ"ן 14 שאלה 1:
במסגרת תהליך הדה-מאסיפיקציה, הקהל מתפרק ליחידות קטנות וישנה טענה כי התהליך הזה יימשך, ובעוצמה רבה יותר, ככל שיגדל מספרם של אמצעי התקשורת וערוצי התקשורת. כלומר, ההנחה היא שתהליכי ההתפתחות של תקשורת ההמונים מעודדים פיצול וקיטוע של קהל התקשורת לקהלים קטנים, שלכל אחד מהם יש צרכים ותחומי התעניינות שונים. אחת ההשלכות המעשיות של התפיסה הזאת היא, שתקשורת ההמונים תאבד אחדים ממאפייניה העיקריים- הלא הם מאפייני הקהל – ועקב כך ייחלש המעמד שהיה לה בעבר, אם כי היא לא תיעלם לחלוטין מן המרקם החברתי. תפיסה זו מנתקת, במידה רבה, את קיומה של תקשורת ההמונים מן הצורך בקהל רחב, אנונימי והטרוגני. מכאן, שאמצעי תקשורת ההמונים יכולים לשרת קהלים קטנים, מזוהים והומוגניים באותה מידה של יעילות כפי שהם עושים זאת לגבי קהלים גדולים והטרוגניים.
תהליך זה, לפי תומכי הדה-מאסיפיקציה, קורה בשל כמה סיבות:

1 .      סיבות טכנולוגיות – נוסף מדיום נוסף (-
שאלה 2:
א.      המכוונות החברתית:
המכוונות החברתית רואה באמצעי השידור האלקטרוניים שירות לציבור. יש כאן 5 מישורים:
1.      הנמען – תהליך התקשורת אמור להעביר מסרים ומשמעויות בין המוענים לבין הנמענים. הנמענים הם אזרחים, שיש להם ערכים, צרכים ואינטרסים.
2.      תפקיד המוען – אמצעי תקשורת, –
שאלה
3 :
הגבלות שלטוניות על האינטרנט קיימות, בצורה זו או אחרת, במדינות רבות בעולם, ובכלל זה במדינות אשר לא בהכרח מזוהות עם הגבלות על חופש הביטוי וזכויות האזרח. לפיכך, קיימת שונות באופי האתרים הנחסמים וזאת בהתאם לאופיו של הממשל, מידת הלגיטימציה שלו וכן אופיה של החברה. במדינות אלו השלטון שולט באופן ישיר באמצעי התקשורת. הדגם האוטוריטארי מאפיין משטרים בהם השלטון המרכזי יכול לפקח על כל אמצעי תקשורת. במשטרים דיקטטוריים …
שאלה 4:
א.      השוואה והבדלים בין הדגם הליברלי לבין דגם האחריות החברתית:
הדגם הליברלי דגם האחריות החברתית נפוץ בסוף המאה ה- 17 באנגליה וארה"ב. נחשב עד היום לאידיאל בחברות דמוקרטיות. נפוץ במאה ה- 20 בארה"ב ואירופה (שכלול של הדגם הליברלי). אופייני למשטרים דמוקרטיים. זמן ומקום …