השפעת גיל על גמישות סמנטית מוגש על ידי:
במסגרת פרקטיקום שפה ודיסלקציה תשרי התשס"ח אוקטובר 2007
תקציר מחקרים עדכניים מראים תוצאות שונות לגבי השפעת גיל על הבנה סמנטית (  Hedden & Gabrieli, 2004). מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק האם לגיל יש השפעה על הבנת קשרים סמנטיים חדשים. לשם כך הושוותה הבנת מטאפורות מוכרות ('שחוקות'), לא מוכרות ('חדשות'), ביטויים ליטראליים וצמדי מילים שאינן קשורות. במחקר השתתפו 39 נבדקים, דוברי עברית ברמת שפת אם, ובעלי רקע אקדמי. הנבדקים היוו שתי קבוצות גיל: צעירים (גילאים 21-29) ומבוגרים (גילאי 60-76). בהתאם להשערת המחקר הראשונה, לא נמצאו הבדלים בין מבוגרים וצעירים ברמת הדיוק עבור כלל הגירויים אך בניגוד להשערת המחקר הראשונה, עבור זמן תגובה נמצאו הבדלים מובהקים. בהתאם להשערת המחקר השנייה, נמצא אצל כלל הנבדקים עלייה בזמן תגובה וירידה ברמת הדיוק במטאפורות חדשות לעומת שאר הגירויים. בניגוד להשערות המחקר השלישית, הפערים בממוצעי זמן תגובה בהבנת מטאפורות שחוקות לעומת מטאפורות חדשות בקרב קבוצת המבוגרים הייתה קטנה משל קבוצת הצעירים. ממצאי מחקר הנוכחי תומכים במחקרים קודמים (Faust & Mashal, in press; Mashal, Faust & Hendler, 2005) שהראו מגמת ירידה בזיהוי מטאפורות החדשות ביחס לשאר הגירויים. לגבי הפער, ממצאים אלו מפתיעים וייתכן כי הם מסמנים מגמה חדשה בקרב צעירים בחוסר הבנת מטאפורות חדשות או לחילופין על חוסר התאמת המאגר לאוכלוסייה מבוגרת. מחקר המשך יבחן את ממצאי המחקר הנוכחי בכדי לתקפם ולהבינם לעומק.
מבוא
            סמנטיקה, היכולת להבין משמעות של שפה, היא אחת מהיכולות המרכזיות ביותר בחייו של אדם. המהירות והדיוק בה מבין אדם מסרים שפתיים הם הבסיס להבנת הסביבה, לביצוע משימות יומיומיות ולשמירה על יחסים חברתיים תקינים. למרות שנראה כי הבנת שפה נעשית ללא מאמץ, כיום אנו יודעים כי הבנת שפה היא תוצר של תהליכים סנסוריים וקוגניטיביים מורכבים (Friederici,
2 002). ההנחה הרווחת היא כי כל התהליכים האלה ותהליכי המשנה מושפעים משינויים הקשורים בגיל אך לא ברור מה מהות השוני.
מצד אחד, מחקרים מראים כי עיבוד סמנטי של שפה, היכולת להבין את משמעות המילים, אינו נפגע עם הגיל (Frackowiak, Good, Morcom & Rugg,
2 003; Little, McGrath, Prentice & Wingfield, 2006). מצד שני, מחקרים אחרים מראים כי יש שינוי…
(המבוא המלא יינתן עם העבודה) שיטה נבדקים             במחקר השתתפו
3 9 נבדקים. כולם דוברי עברית ברמת שפת אם אשר חולקו לשתי קבוצות גיל: הראשונה, 20 סטודנטים שנה א' פסיכולוגיה, בטווח גילאים של 21-29, הלומדים באוניברסיטת בר אילן. הסטודנטים השתתפו במחקר על חשבון זמנם הפרטי וקיבלו קופון בתמורה להשתתפותם.
הקופונים מהווים תנאי מעבר לשנה ב' בלימודי פסיכולוגיה עבור סטודנטים בשנה א' בבר אילן. הקבוצה השנייה הכילה 19 נבדקים בגילאים 60-76. נבדק נוסף בקבוצה זו הוצא מן המחקר בגלל שלא ענה על 50 אחוזים מהגירויים ועל כן תוצאותיו היו קיצוניות ולא מייצגות. כל הנבדקים המבוגרים הם בעלי תואר אקדמי, בכדי להשוותם כמה שיותר לקבוצת הצעירים, בניסיון להקטין את השונות מגורמי אינטלקטואליות וסוציו-אקונומיות. רובם הגיעו למחקר דרך מכרים וקרובי משפחה של הנסייניות, כאשר הנסייניות קיבלו את מספרי הטלפון שלהם ותיאמו איתם פגישה בביתם. 21 מהנבדקים היו נשים ו18 גברים.
מבחינה איכותנית ישנה בעייתיות בהשוואה תוצאות במטרה לבדוק את השערות המחקר נעשו ניתוחים כאשר המשתנה הבלתי תלוי ראשון הוא גיל והמשתנה הבלתי תלוי השני הוא סוג הביטוי מילולי. נעשה ניתוח manova
2 X4 (צעיר/ מבוגר X סוג ביטוי) עם מדידות חוזרות לגבי זמן תגובה ודיוק. ממוצעים וסטיות התקן של זמן תגובה ודיוק מוצגים בטבלה מס' 1. בניתוח ה manova נמצא מובהקות שולית עבור אפקט עיקרי של גיל בזמן תגובה F(1,37)=3.75, P<0.06 אך לא עבור דיוק. נבדקים צעירים הגיבו מהר יותר (M=1657.59, SD=88.96) מנבדקים מבוגרים (M=1904.46, SD=91.27) אך אחוז התשובות הנכונות היה דומה בשתי קבוצות הגילאים; צעירים (M=0.89, SD=0.01) מבוגרים (M=0.86, SD=0.01). טבלה מס' 1: ממוצעים וסטיות התקן של הגירויים השונים ע"פ זמן תגובה ודיוק סטיית תקן ממוצע סוג גירוי מדדים 6 8.21 1 732.68ms מטאפורות שחוקות זמן תגובה 6 5.09 1 686.38ms ביטוי ליטרלי 72.31 1 8משפטים.30ms ביטוי לא קשור 79.54 1 889.משפטיםms מטאפורות חדשות 0.009 0.94 מטאפורות שחוקות דיוק (תשובות נכונות) 0.008 0.96 ביטוי ליטרלי 0.01 0.92 ביטוי לא קשור 0.39 0.68 מטאפורות חדשות ביבליוגרפיה Beck, B., (1987). Metaphor, cognition and artificial intelligence. In R. S. Haskell (Ed.), Cognition and symbolic structure: The psychology of metaphoric transformation, (pp. 9-30). Norwood, NJ: Ablex Beeri, M., Schmeidler, J., Sano, M. , Wang, J., Lally, R. Grossman, H., et al. (2006). Age, gender, and education norms on the CERAD neuropsychological battery in the oldest old. Neurology, 67, 1006-1010 Bowdle, B. F., & Gentner, D., (2005). The career of metaphor. Psychological Review, 112, 193-216 Burke, D. & MacKay, D., (1997). Memory, Language, and Ageing. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 352 (1363), 1845-1856 Burton, C. & Daneman, M., Hannon, B., (2006). Are there age-related differences in         shallow semantic processing of text? evidence from eye movements.