עבודה מסכמת בקורס פסיכואנליזה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
ציון 94
שנת הגשה 2014
מספר מילים 2944
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

שאלה 1: הפסיכואנליטיקאים הקלסיים ( המתבססים על משנתו של פרויד) טוענים שהגותו של קוהוט אינה פסיכואנליזה. מה לדעתך מביא אותם לעמדה זו? ערוך השוואה בין עיקר הגותו של פרויד לעיקר הגותו של קוהוט. מהו העניין המהותי שקוהוט מסרב לקבל בהגותו של פרויד? מהו בכל זאת היסוד המשותף בהגותם של שני הוגים אלה? הפסיכואנליטיקאים הקלסיים שמתבססים על משנתו של פרויד טענו שהגותו של קוהוט אינה פסיכואנליזה, כיוון שקוהוט דוגל בהגותו שתפקיד החברה בהתפתחות האדם הינו קריטי, דבר שנוגד את הקווים המנחים לגישתם של הפסיכואנליטיקאים הקלסיים, שטוענים שהאדם הינו ישות נפרדת שמונע בחייו לפי צרכים ודחפים, ועל מנת לטפל או לחקור התנהגות של בן אדם יש צורך לגלות ולחקור את הלא מודע ולעומתם קוהוט טוען שצריך לחקור ולהתבונן בסביבה של אותו אדם. פרויד, הוגה התיאוריה "הפסיכואנליטית הקלאסית", מתבסס בתיאוריה שלו על דחף אנושי, ובכך טען שלאדם שני סוגים של דחפים מולדים: הראשון דחפים הורסים, ובלשונו של פרויד: טנטוס (הוא אינסטינקט המוות) והשני דחפים בונים, ובלשונו של פרויד: ארוס (אינסטינקט החיים). דחף המין הוא הכוח המניע העיקרי-
למרות השוני הקיים בשתי הגישות של פרויד וקוהוט ישנו יסוד אחד שמשותף לשניהם והוא האדם תמיד קשור בסביבה ותלוי ביחסיו עם הסביבה, ואופי יחסים אלה מגדיר את הלכידות של העצמי ואת מידת התפתחותו הרגשית וזה בלט בהגדרת הנרקיסיזם, קוהוט הגדיר שזו תחושת ערך עצמי מאוזנת, הנמדדת גם על פי אופי היחסים עם הזולת המתבטאים בעוצמת ההשקעה שלנו בזולת ומידת הטוטאליות של חוויות הערך העצמי ופרויד הגדיר את הנרקיסיזם במושגים של הכוון האנרגטי, של השקעת האנרגיה הליבידינלית. במצב הראשוני האנרגיה מכוונת לעבר עצמי, עם תחושת כל יכולות. כאשר זה לא מספיק מפנה את האנרגיה הליבידינלית שלו אל עבר אנשים בסביבתו.
המונח שאנו מכירים היום בשם "אמפתיה" ראשיתו אצל מבקרי אמנות בסוף המאה ה- 19. הם השתמשו בו כדי לתאר ולהסביר את רגשותיו העמוקים של הצופה ביצירת אמנות. הם טענו כי כאשר אנו מתבוננים ביצירה אומנותית וחשים שהיא "עושה לנו משהו בלב", סימן שהתעורר אצלנו אמפתיה כלפי היצירה ואנו משליכים את עצמנו באופן דמיוני אל תוכה. זו תמציתה של החוויה האסתטית הנמצאת ב"אני" שלנו.
מרחב פוטנציאלי מצריך אימון, ודרך המשחק נוצר יחס אימון בין האם לתינוק. במשחק התינוק משחק, יוצר, נהנה, וחושב תוך הפעלת דמיון עשיר כמעט חסר גבולות. במשחק הילד/ התינוק מבטא את צרכיו, רגשותיו וחוקר את הסביבה ובדרך הזו לאט לאט הוא בונה אימון עם אמו בהתחלה וסביבתו מאוחר מכן ובכך מצליח לייצור מרחב פוטנציאלי בעתיד כשיזדקק לך.
שלאה 2: "מכיל מוכל" בהגותו של ביון- הסבר מהו התהליך שמציע צמד מושגים זה, מה לדעתך נדרש  מה "מכיל"? במה דומה צמד המושגים למושג "האמפתיה"  בהגותו של קוהוט? מה ההבדל בין שני המושגים לדעתך? כיצד הבדל זה משקף את ההבדל בין הגותו של קוהוט להגות הפסיכואנליזה הקלסית?
הבא/י דוגמא לקשר בו מתקיים תהליך מכיל מוכל, וכן דוגמא לקשר בו מתקיים תהליך אמפתי. שלאה 3: " מרחב פוטנציאלי", "משחק", "יצירתיות", הסבר כיצד מושגים אלה שזורים זה בזה, מהו התנאי ההכרחי לקיומו של מרחב פוטנציאלי- נמק.  הבא דוגמא שבה התהווה מרחב פוטנציאלי במקום שלפני כן לא התקיים והסבר כיצד הדבר התאפשר. מהו המימד המשמעותי עבורך בהבנתך את המושג- "מרחב פוטנציאלי".