ממן 12- אינטליגנציה רגשית –          שאלה 1- א.      קיימים שני סוגי מדדים עיקריים למדידת אינטליגנציה רגשית, כאשר בבסיס כל אחד ממדדים אלו, עומדות הנחות יסוד שונות באשר לתפיסת המושג אינטליגנציה רגשית והגדרתו, ומתוך כך לאופן בו  יש למדוד אותו:
1.      מדדי ביצוע- אלו מדדים המיועדים לבחון באופן ישיר את ביצועיו של הנבדק במגוון יכולות הכלולות על פי ההגדרה במושג האינטליגנציה הרגשית, באמצעות מטלה מסוימת (למשל, מדידת היכולת לפתור בעיות רגשיות ע"י מטלה בה יש לזהות את הרגש המופיע בסיפור מסוים).
ההנחה העומדת בבסיס מדדים אלו היא כי א"ר הינה אחת מבין האינטליגנציות הקיימות ומתנהגת כמותן. על כן, היא יכולה להיחשב אינטליגנציה קונבנציונלית שנעשתה לה אופרציונליזציה כיכולת מנטאלית, כלומר, כפי שניתן לציינן את האינטליגנציה הכללית במבחני ה-IQ למשל, כך ניתן לציינן את הא"ר ע"י הליך ביצועי מוגדר אשר שואף להיות אובייקטיבי ככל האפשר – ישנו ניסיון להגדרת תשובות נכונות / לא נכונות. מדד לדוגמא מסוג זה המקובל כיום בחקר מושג הא"ר הוא מבחן ה- MSCEIT של מאייר, סאלוביי וקארוזו לא"ר, הבוחן ביצועים ישירים במטלות הבוחנות את ארבעת היכולות הכלולות במודל.
2.      מדדי דיווח עצמי- מעריכים את האמונות והתפיסות הסובייקטיביות של הנבחן באשר ליכולתו בתחומים השונים ץ-.
למרות התקדמות אמיתית מסוימת, במיוחד בהקשר של בחינת יכולות, שיטות הקיימות למדידת א"ר, בין אם כאלה המבוססות על ביצוע, ובין אם שיטות המבוססות על דיווח עצמי, אינן עומדות בארבעת הקריטריונים אלו, על כן ניתן לומר כי במידת מה מיתוס זה הינו מופרך. ניתן לסכם ולומר שעצם אי ההסכמה בין המודלים השונים להמשגת רעיון הא"ר וההשלכות של כך למדידתו וכו', מקשה על כל אחד מהקריטריונים הנדרשים לביסוס המדדים ככאלו העומדים בסטנדרטים המקובלים.