תקציר- ממ"ן 11 דיני חוזים ממ"ן זה עוסק בפרקים 1-3.
נושאים: –         העילה (חוסר) תום לב.
–         זיכרון דברים ומעמדו.
–         חוק המתנות.
–         יצירת חוזה, הצעה וקיבול.
ציון הממ"ן: 90 שאלה 1:
א.        זיכרון דברים הוא מסמך שהוא לא חוזה שלם ומפורט, אך מכיל הסכמות שהושגו בין הצדדים. על מנת לקבוע אם זיכרון דברים הוא חוזה לכל דבר ועניין או רק אבן דרך לסלילת החוזה, יש להשתמש ב-2 מבחנים ועל פי כך לקבוע את תוקפו של זיכרון הדברים. המבחן הראשון הוא הכוונה בזמן עריכת הנייר, כלומר "נוסחת הקשר" והמבחן השני הוא האם יש מסוימות, כלומר האם קיימים הפרטים המהותיים של העסקה.
ובכל מקרה, יש לבדוק את התנהלות הצדדים באופן כללי במהלך המשא ומתן ולא להתבסס על 2 המבחנים הללו בלבד.
להלן בחינת 2 המבחנים הללו במקרה האמור:
מבחן ראשון, סעיף 6- נוסחת הקשר היא "… בסיס להסכם שייחתם בין הצדדים תוך שלושה חודשים…" מנוסחת קשר זו ניתן להבין כי מדובר ברצון הצדדים להתחייב.
מבחן שני, סעיף 7- חסרים פרטים מהותיים של העסקה כמו מיקום השטח המדויק, מחיר השטח.
לסיכום, על אף החוסר בפרטים מהותיים של העסקה, בשל העובדה שהתקיימו מספר פגישות בין הצדדים (עובדה המצביעה על כיוון כלשהו להסכם) וכן נוסחת הקשר, ניתן לומר שזיכרון הדברים מחייב.
ב.         מקרה
1 : במקרה זה ל"קסית" אין עילה מכיוון שהקיבוץ הודיע להם על הבעיות בתחילת המו"מ ולא מדובר במקרה של אי גילוי.
מקרה 2: במקרה זה ל"קסית" יש עילה משום שהקיבוץ ידע על הבעיות כבר מתחילת המשא ומתן אך החליט שלא ליידע על כך את "קסית". העילה (=טענה משפטית שיש להוכיח אותה) תהיה אי גילוי. עילה זו נכלל-