סיכום זה הינו סיכום מקיף על המצאת הקולנוע- מאדיסון ועד גריפית'. הסיכום כולל הרחבת מאפייני הסרטים והעבודה של כל אחד מדורות הממציאים; האחים לומייר, ז'ורז' מלייס, אדווין פורטר וד. וו. גריפית'. הסיכום כולל ניתוח מעמיק של הסרט "הולדת אומה" של גריפית'.
ראשית הקולנוע וגריפית רקע לתחילת המהפכה התעשייתית (חומר רקע) מהמהפכה התעשייתית להולדת הקולנוע:
–           מושג של פרידריך אנגלס –           מהפכה שיצרה למעשה את החיים המודרניים –           מהפכה ששינתה את עולמנו באופן דרמטי, ונמשכה יותר ממאה שנה מאמצע המאה ה- 18 במקביל להתעוררות המדע, ההשכלה והמודרניזם, ומגיעה לשיאה (גרמניה, צרפת, אנגליה, יפן, ארה"ב) באמצע המאה ה- 19.
–           תהליך העיור- מעבר מהכפר אל העיר הגדולה, היווצרות העיר הגדולה המתועשת והגדולה. נדידה של אנשים אל העיר כדי למצוא פרנסה, העיר מתעבה וגדלה ומורכבת מתעשיות שונות (טקסטיל, טכנולוגיה, מכרות, מפעלים, ערי נמל וכו').
–           קולוניאליזם- סחר ותעשייה בינלאומיים אשר דורש פיתוח תעשייה וחלוקת העולם והשטחים בין המדינות הקולוניאליסטיות.
מצב זה יוצתר גם בין היתר עבדות.
–           קפיטליזם- בורגנות עשירה ונצלנית, התיאוריה של קרל מרקס אשר מתבסס על המודל של העיר לונדון, ובה מדובר על שכבה קטנה מהאוכלוסייה שמחזיקה בהון ובחוזק, ובכך המבנה החברתי מבסס דיכוי של מעמד הפועלים אשר נשלט על ידי רצונותיו ופעולותיו של המעמד הבורגני העשיר. מושג זה הפך להיות בעידן המודרני לצרכנות ההמונית.
–           פיתוח טכנולוגי ומדעי- מתוך זה נוצר הקולנוע.
–           תופעת "הכפר הגלובלי"- מושג שהוטמע ע"י מרשל מקלואן- מושג משנות ה-60, תופעה זו מתחילה עם פיתוח אמצעי התעבורה והתקשורת.
–           התפתחות האומנות המודרנית וצילום.
פופולריות מול מודרניזם –           עלייתה דמוקרטיית ההמונים בסוף המאה – ה- 19: זכות הבחירה והדמוקרטיזציה של החינוך. האליטות תלויות בהמון. בעקבות המתח העולה מצפיפות האוכלוסייה, הבידור היה חלק בלתי נפרד בשעשוע ההמונים והקלת הלחץ, בריחה מהמציאות. מוקמים תיאטראות גדולים, כאשר החומרים המוקרנים הם בידוריים, משעשעים, קלים לקליטה. זהו לא מושג המתייחס לדמוקרטיה פוליטית, אלא דמוקרטיה שמאפשר לכל סוגי האוכלוסיות בעם לקחת חלק בכל הפעילויות המתרחשות בעיר, בעיקר בחינוך.
יותר אנשים לומדים ומשכילים, לוקחים יוזמות ואחריות על חייהם, הופכים תהליך של מודרניזציה, חשופים למידע, יש להם גישה לניידות (רכבת) וכו'.
–           המהפכה התעשייתית מובילה לייצור המוני, צרכנות המונית- עלייה ברמת החיים ובצריכת התרבות, זמן פנוי-כסף פנוי. יותר אנשים מרוויחים כסף בעקבות התעשייה, בכך הם חוסכים ונחשפים למגוון האפשרויות שיש בידיהם לנצל בעזרת אותו כסף.
–           עליית התרבות הפופולרית- תרבות מסחרית שמיועדת למכנה משותף רחב, תרבות משוכפלת (קולנוע).
מול תרבות השכפול המודרנית (וולטר בנימין, פייר בורדייה), נולדה תרבות עילית חדשה, היא משוכפלת להמון ונעשית פופולרית יותר, הרמה יורדת. נוצר פער בין רכי התרבות של האליטה התרבותית ובין האספקה של התרבות להמונים. ישנה שאיפה למקוריות ולחידוש. זרמים חדשים נולדים מתוך הקולנוע: אימפרסיוניזם (תפיסת רגע מסוים, שלא ישוב עוד), אקספרסיוניזם (תיאור הנפש והרגש), סוריאליזם (אומנות של עולם החלום, ההזוי, הלא-רציונלי) וזרם התודעה.
  התפתחות הצילום- אדוורד מייברידג' –           את הצילום הראשון עשה נייפס בשעה 1823 חשיפה של שעות ארוכות.
–           דאגר מצליח לקצר את החשיפה לכמה דקות בלבד בשנת 1833
–           בשנת
1 836 ממשלת צרפת רוכשת את זכויות הדאגרוטיפ, ופרסמה אותם, זהו למעשה יום המצאת הצילום.
אדוורד מייברידג' הוא צלם ומבשר הקולנוע (12 פריימים בשנייה)- הצילום המפורסם ביותר שלו הוא של סוס רץ. מנגנון התמדת הראייה הוא מנגנון שעובד על חושך בין כל פריים ופריים. כיום מוקרנים 24 פריימים בשנייה (בקולנוע), וביניהם פריים שחור. דבר זה מאפשר למוח להשלים את התמונה המקוטעת לרצף אחיד של פעולה.
מייברידג' הגיע מלונדון ללוס אנג'לס התערבו ביניהם בעת מרוץ סוסים, האם יש מצב בו כל רגליו של הסוס באוויר. התערבות זו היא זו שהולידה את רצף בתמונות של מייברידג' של תמונות עוקבות על פס בעת רכיבתו של הסוס. הצבתן של התמונות המפתחות בגליל עם חורים להצצה- היא זו שגרמה לעין להרגיש ברצף התנועה של הסוס.
מעמדו של מייברידג' הוא מעבר לחידוש של הטכנולוגיה, אלא כל פריים עומד בפני עצמו, אשר מתאר תנועה. כל הצילומים באותה תקופה, היו תמונות סטטיות. מייברידג' מצא את הדרך לצלם תנועה בהקפאה, וזה החידוש האמיתי שלו בתחום. זהו דבר שלא היה קיים עד אז, ולעולם לא יכלו לראות תנועה בהקפאה לפני המצאתו של מייברידג', ואת ההכרה של חשיבות הטכנולוגיה לאומנות.
Masters of photography- Eadweard Muybridge https://www.youtube.com/watch?v=3sRwzbTz0_8
תומס אלווה אדיסון- מריה השחורה, ראשית הצנזורה תומס אדיסון לא התעניין בהשקעה בהתפתחות הצילום מטעמים קולנועיים, אלא עסקיים בלבד. יש לו חברה משלו בשם "פאטנט", הוא לא ממציא הרבה דברים בעצמו, אך הוא לוקח קרדיט של המצאות גדולות של אנשים אחרים.
הקושי האדיר של הממציאים היה רישום הפטנטים, בעת המהפכה התעשייתית משום שמבחינה בירוקרטית אין מערכת שהכינה את עצמה למבול ההמצאות, מאוד קשה לממציאים להגן על זכויות היוצרים-
12 עמודים