עבודה על פסגת קמפ דייויד לשלום בין ישראל והפלסטינים

פסגת קמפ דיוויד, 2000; הזדמנות שהוחמצה?
תוכן העניינים
הקדמה                                                                                                                                                                                                 עמ’ 3
רקע לפסגה                                                                                                                                                                                            עמ’ 4
פסגת קמפ דיוויד                                                                                                                                                                                   עמ’ 5
האם הייתה הזדמנות היסטורית לשלום                                                                                                               עמ’ 9
האם הייתה כאן החמצה היסטורית                                                                                                                                 עמ’
1 0 סיכום                                                                                                                                                                                                   עמ’ 13
ביבליוגרפיה                                                                                                                                                                                          עמ’ 13
הקדמה ב11 ביולי 2000, נפתחה בקמפ דייוויד ועידת פסגה שתכליתה השגת שלום במזרח התיכון. בוועידה השתתפו שתי משלחות דיפלומטיות, ישראלית ופלסטינית, בתיווך אמריקאי, במטרה לחתום על הסכם שלום בין ישראל והפלסטינים, ובכך להביא לסיומו סכסוך בן למעלה ממאה שנים. כשבועיים אחר כך, חזרו שתי המשלחות למזרח התיכון, ללא הסכם שלום וללא תוצאה מוסכמת; כשלושה חודשים אחר כך, פרצה האינתיפאדה השנייה. עבודה זו תעסוק בוועידת הפסגה לשלום בקמפ דייוויד בשנת 2000, בין ראש ממשלת ישראל אהוד ברק, יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת ובתיווך נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. תיבחן כאן השאלה באיזו מידה הייתה הזדמנות אמיתית לשלום במהלך ועידה זו, ובהתאם לכך האם ניתן לקבוע שהייתה כאן החמצה היסטורית של הזדמנות לשלום. הקביעה האם מדובר בהחמצה או לא, תיקבע על פי ארבעה קריטריונים: מידת הלגיטימיות של שני המנהיגים, מידת הנחישות שלהם להגיע להסכם, היחסים הקודמים ותפקידו של המתווך. אין בידינו פרוטוקולים של דיוני הפסגה, וכל החומר שקיים בידינו הוא על סמך עדויות של משתתפיה,  ורבים מהספרים והמחקרים שנכתבו בנושא, נכתבו בידיהם או בידי אחרים שהיו קשורים אליה. מצב זה, מטיל כמובן ספק במהימנות המקורות ומעלה חשש לגבי הטיה של הדברים לצד זה או אחר, בהתאם לזהותו של האדם שמעיד עליהם. השתדלתי לבחון מקורות שמציגים עדויות של כל המשתתפים, על מנת לנסות לצמצם את השפעתה של הטיה אפשרית של הדברים. ראשית, אסקור את הרקע שקדם והוביל לשיחות, לאחר מכן אציג את השיחות עצמן; הנושאים והנותנים בהן, הסוגיות בהן דנו שם ותוצאותיהן. אחר כך אבחן האם הייתה במקרה זה הזדמנות היסטורית לשלום, והאם היא הוחמצה, בהתאם לארבעת הקריטריונים שהוזכרו לעיל, ואסכם את הדברים.