סמסטר ב', 2014 מבוא לטכנולוגיות תקשורת חדשות, קורס חובה דניאלה אור מטלה סופית משקל המטלה 100% מן הציון הסופי בקורס. אורכה הכולל של המטלה 2-3 עמודים מודפסים בגופן David, רווח 1.5 שורות ושוליים כמקובל. את המטלה יש להגיש במייל, בעותק אלקטרוני (לא עותק נייר) המטלות הבדוקות יוחזרו לאותה תיבת דואר אלקטרוני ממנה נשלחו, בצירוף הערות בגוף המסמך. תשובה שתזכה למלוא הניקוד תהיה תשובה מאורגנת מבחינה צורנית ותוכנית. יש להקפיד לענות במילים ובניסוחים מקוריים שלכם ולהיעזר במקורות אקדמיים. מקור אקדמי הוא מאמר שהופיע בכתב-עת אקדמי או ספר אקדמי (לצורך העניין, ספרי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה אינם מקור אקדמי, מאמרים עיתונאיים או מאמרים מה"עין השביעית" אינם מקור אקדמי!). במקורות לא אקדמיים ניתן כמובן לעשות שימוש, אך רק כתוספת. המקורות האקדמיים יכולים להיות מתוך הסילבוס, אך תוכלו גם לבחור בעצמכם מקורות אקדמיים (בספריית המכללה או כל ספריה של אוניברסיטה או מכללה אחרת) כראות עיניכם. מאחר וזוהי שנת הלימודים הראשונה שלכם, לא יורדו נקודות על כללי ציטוט של מקורות אקדמיים, אולם מה שחשוב הוא להוכיח יכולת שימוש וקריאה של מקורות אקדמיים. במילים אחרות, תשובה של "קופי-פייסט" ממחברת הקורס בהחלט לא תזכה את הסטודנט במלוא הניקוד.
המטרה היא להוכיח שאתם מסוגלים לחשיבה ביקורתית עצמאית, ולקריאה עצמאית וביקורתית של חומרים אקדמיים. על כן, מחברת הקורס בוודאי תסייע לכם, אך עליכם לנסח תשובות אינטליגנטיות בצורה עצמאית. צבע אדום- התייחסות בתשובה.
דונו ביתרונות ובחסרונות של טכנולוגיות התקשורת החדשות בהקשר של:
1.       גישה (של האזרחים והציבור, של הממשלה, של גורמים פרטיים ואינטרסנטיים וכו') למידע: למי יש גישה, מהי המשמעות של גישה, האם זה טוב או רע שלגורמים המסוימים קיימת או לא קיימת גישה למידע. התייחסו לנושאים כמו פערי ידע, הפער הדיגיטלי, נגישות, נייטרליות רשת, גלובליזציה, פרטיות, תופעת הבלוגרים והבלוגים וכו' (40 נקודות. 20 נקודות על יתרונות ו-20 נקודות על חסרונות).
2 .       השתתפות פוליטית: האם עידן טכנולוגיות התקשורת החדשות שיפר את הפוטנציאל והיכולת להשתתפות פוליטית של האזרחים או להפך? (30  נקודות. משפטים נקודות על יתרונות ו-משפטים נקודות על חסרונות).
3 .       יחסים חברתיים: כיצד משפיעים טכנולוגיות התקשורת החדשות על יחסינו עם הסובבים אותנו? האם אנו הופכים חברה קהילתית ומגובשת יותר? האם יש לנו יותר חברים? האם יחסינו אינטימיים יותר? האם אנו בודדים פחות? (30 נקודות. משפטים נקודות על יתרונות ו-משפטים נקודות על חסרונות).
   השתמשו במגוון רחב של דוגמאות מתוך השיעורים והנושאים השונים שנלמדו ונידונו לאורך הקורס.
בכל סעיף, תנו לפחות שתי דוגמאות. הסבירו, פרטו ונמקו. בהצלחה! שאלה 1: הקצב של ההתפתחויות הטכנולוגיות הוא מהיר מאוד ולכן האדם צריך לחשוב ולעבד מידע יותר מהר, כך קורה שקשה לאנשים להתמודד עם כמויות גדולות של מידע שכן ישנן הסחות דעת רבות. בעקבות הציפייה לעיבוד מידע מהיר, מגישים את המידע בחתיכות קטנות, SOUNDBYTES, על מנת להצליח לעבד בצורה טובה ומהירה יותר.
לפי ניק קאר, בשל הצורה בה האינטרנט עובד הוא לוקח לנו את היכולת לפתח ידע אמתי כי כל הזמן דעתנו מוסחת מה שלא מאפשר לנו לאחסן מידע בזיכרון לטווח הארוך. מאחר וקשה לנו להתרכז במידע ודעתנו רוב הזמן מוסחת בגלל מידע אחר – האינטרנט בעצם מונע מאתנו לפתח מאגר של ידע וכאן ניתן לראות את חסרונות ההתפתחויות הטכנולוגיות, החברה של היום היא חברה שעוברת תהליך הנקרא DUMBING DOWN – הפיכת החברה לטיפשה , פחות אינטליגנטית, החברה מחפשת עיסוקים מידיים שיספקו הצצה לחייהם של אחרים שכן אין סבלנות לדברים מעמיקים. כל רגע פנוי אנחנו ניגשים לסמרטפוןאימיילפייסבוק כלומר החברה הפכה לחברה הצורכת מידע בצורה כפייתית ניתן לראות בכך חיסרון לכל אלה אשר יש להם גישה למידע. חיסרון נוסף הוא הישיבה הממושכת מול מכשירי הטכנולוגיה אשר גורמת להשמנת יתר וניוון שרירים שכן אנשים הרבה פחות פעילים פיזית.
על פי החוקר פוטר יש לנו מנת יתר של מידע INFORMATION FATQE ואנו כמעט לא מסוגלים היום ללמוד דברים חדשים או לקלוט מידע חדש וזהו חיסרון משום שבעבר לדוגמא סטודנט שהיה צריך ללמוד היה קורא מאמר ועובר למאמר הבא, היום אנו לומדים עם מספר חלונות-
שאלה 2: יתרונו של האינטרנט מבחינה פוליטית הוא שהרבה יותר קל בעזרת האינטרנט לקדם רעיונות. האינטרנט חושף שחיתויות פוליטיות ולפי שיח הגאולה: האינטרנט הוא טכנולוגיה מעצימה שנותן לאזרחיו כוח חברתי, כוח בחירה וחופש, הוא משפר את איכות הדמוקרטיה בחברה שלנו, מקל על החיים, ותורם לאינטגרציה. הפילוסוף יורגן הברמס הגה את המונח מרחב ציבורי, מדובר במקום מפגש או תחום מסוים (פיזי או וירטואלי) המאפשר את פיתוח דעת הקהל. הדיון במרחב הציבורי הוא רציונלי ושיטתי ומכוון לטובת הכלל, אין בו עירוב של אינטרסים אישיים או קבוצתיים והוא מטשטש הבדלי כוח וסטטוס חברתי בין המשתתפים.
המרחב הציבורי פתוח לכולם, לכל אדם צריכה להיות גישה למרחב ללא כל תלות. בתוך הקהילות שנוצרות באינטרנט אפשר להגדיר באופן קולקטיבי איזשהו רצון משותף, אפשר לעודד פעילות פוליטית למשל קביעת פגישות ותכנון הפגנות באמצעות הרשתות החברתיות כגון טויטר ופייסבוק, ישנה יכולת השפעה גדולה לגבי החלטות ואפשר לפנות באופן ישיר למקבלי החלטות כלומר הממשל זמין לציבור, זהו יתרון אשר יעזור לפיתוח הדמוקרטיה שכן האזרחים ירגישו שמשתפים אותם בקבלת ההחלטות. המטרה של המרחב הציבורי היא שאנשים ינהלו דיונים על עניינים של המדינה כולה מתוך רצון ליצור קונצנזוס ביקורתי כלפי הממשל על כן התנאי ההכרחי להצלחת הדיון הוא העדר תלות בממשל ובשלטון. ניתן לראות את הרצון ליצירת קונצנזוס כחסרון שכן זה עלול ליצור מצב שאין דעה אישית.
לפי הברמס, המרחב הציבורי מחבר בין המרחב הפוליטי לפרטי אנשים "נפגשים" במרחב הציבורי כדי להחליף דעות, ובמקום זה "מוגנים" מפני הפוליטיקה ובעלי האינטרס. במרחב הציבורי אנשים יכולים להגיד מה שהם חושבים ללא חשש מפגיעה. מי שנמצא במרחב הציבורי הוא חף מאינטרסים, ולכן הברמס טוען שללא המרחב הציבורי יהיה קשה להגיע לדמוקרטיה אמתית, ניתן לפי כל אלו לראות את המרחב הציבורי כיתרון. מנגד היום יש לכלי התקשורת אינטרסים רבים,-