סמינר - "ישראל ירדן – 1946-1951, מה מנע את הסכם השלום?"

המחלקה לפוליטיקה וממשל עבודת סמינר בקורס – “סוגיות נבחרות בסכסוך הערבי-ישראלי” בנושא: ישראל ירדן – 1946-1951,  מה מנע את הסכם השלום?
  תאריך:01.10.09
תוכן עניינים

1 .       הקדמה ..
 עמוד 2
2 .       מבוא
–
 עמוד 4
3 .       פרק א’ …
עמוד 9
3 .1.      מן החלוקה אל הפלישה -..
עמוד 9
3 .2.      יוזמת שלום ישראלית בצל המלחמה וחידוש המגעים המדיניים עם עבדאללה – עמוד
1 2
3 .3.      הגדה המערבית ומהשטר הירדני -…
עמוד 13
3 .4.      סיום המלחמה …
עמוד מנהל עסקים
4 .       פרק ב’ ..
עמוד 16
4 .1.      המשא ומתן לאחר המלחמה
עמוד 16
4 .2.      שיחות רודוס –  עמוד 18
4 .3.      כשלון שיחות הפיוס בלוזאן וחזרה למשא ומתן נפרד — עמוד 21
4 .4.      משא-ומתן ישראלי-ירדני על הסכם שלום נפרד … עמוד 23
5.       פרק ג’ ..
עמוד
5 5.1.      הכישלון במשא ומתן ומותו של המלך . עמוד
2 5
5.2.      סיכום עמוד 29
תקציר מטרת סמינר זה היא לבדוק למעשה מה מנע משני הצדדים להגיע להסכם כתוב. בדיקה זו תעשה באמצעות בחינה של כמה שאלות יסוד במערכת הקשרים שהתפתחה בין ירדן ליהודים והן: מה היו המניעים שהביאו את המלך עבדאללה לקיים קשר רציף עם הסוכנות היהודית מתחילת שנות ה-30 ועד ל-משפטים במאי 1948, מועד הקמתה של מדינת ישראל? מה מקומם של אותם קשרים במערכת המדינית-הציונית – האם מדובר במערכת של צעדים טקטיים או באסטרטגיית פעולה? האם זו מערכת קשרים שהתפתחה על בסיס של אינטרס פוליטי משותף או שהיה קיים בסיס אידיאולוגי-רגשי-הכרתי רחב יותר לאותה מערכת קשרים? האם הקשרים התנהלו על בסיס של אמון הדדי או חשדנות הדדית? מה היו מרכיביה של אותה מערכת יחסים? מי היה האחראי לכישלונות בשיחות? מה היה מקומה והשפעתה של האופוזיציה מבית ומחוץ על שני הצדדים? ולבסוף האם עבדאללה היה לבדו במערכה על השלום?
עבודה זו מחולקת לארבע תקופות- תקופה ראשונה מתארת את התהוות מערכת הקשרים בין עבדאללה לתנועה הציונית, תקופה שנייה מתארת את היחסים שהיו מהכרזת תוכנית החלוקה של האו”ם עד הפלישה הערבית, תקופה שלישית מתארת את הניסיונות למשא ומתן לאחר המלחמה והתקופה הרביעית מתארת את ההתמוטטות הסופית של היחסים וההתנקשות בחייו של עבדאללה.  הגדרת הנושא של סמינר זה מחייבת הסבר בשני תחומים:
א.      לא מקרה הוא שיש אי-התאמה בין הגדרת הצדדים למגעים והמשא-ומתן: מכאן, הסוכנות היהודית ומדינת ישראל, ומכאן, המלך עבדאללה ולא ממלכת ירדן. שכן אראה שמערכת היחסים בין המוסדות היהודיים לשלטונות עבר-הירדן, וכל שכן המגעים המדיניים ביניהם, היו מבוססים למעשה על אדם אחד וזהו המלך עבדאללה. ב.      באשר לתיחום ההיסטורי של הנושא ותקופות הזמן שבחרתי לתאר – כפי שאראה במבוא המגעים והשיתוף פעולה בין נציגי הסוכנות היהודית לבין עבדאללה היו קיימים מאז תחילת שנות ה-30 אולם רק בקיץ 1946, חודשים אחדים לאחר שעבר-הירדן זכתה בעצמאות ועבדאללה הכתיר את עצמו למלך, הפכו המגעים בין שני הצדדים לבירורים מדיניים מעשיים שביסודם עמדה הסכמה עקרונית לבי עתיד שאלת ארץ ישראל. שיא היחסים הללו הגיעו בפברואר 1950 עם חתימתו, בראשי תיבות, של הסכם לאי-התקפה למשך חמש שנים על ידי נציגים מוסמכים של שני הצדדים. המגעים בין ממשלת ישראל למלך עבדאללה נשמרו, למרות שהסכם זה נשאר בבחינת “אות מתה”, עד סמוך להירצחו של המלך ביולי 1951. אך אלה היו ספיח בלבד של מערכת יחסים יחידה במינה בין ההנהגה הישוב היהודי וממשלת ישראל ובין המלך עבדאללה,.מערכת זו הלכה ואיבדה מחיוניותה עם התבססות מדינת ישראל, מחד גיסא, והחלשות שלטונו של המלך ההאשמי, מאידך. מסכת היחסים בין הנהגת הישוב היהודי בארץ-ישראל למלך עבדאללה בתקופה הנדונה מהווה פרשה מורכבת ומסובכת, רצופת משברים ותפניות וספק אם אצליח להקיף את כל צדדיה.. כפי שציינתי – עיקר הניתוח יהיה בגורמים העיקריים שהשפיעו על יחסי שני הצדדים בתקופה הנדונה תוך בחינתם בנקודות צומת עיקריות במהלכה.