שם הקורס: מבוא לקולנוע ישראלי ממ"ן 11
תאריך הגשה: 23.11.2014 שאלה 1:
בסרט "הם היו עשרה" ישנן שתי סצנות המתארות עימותים עם הערבים. בצפייה בסצנות הללו ניתן להבין את המשמעויות על האידיאולוגיה, הערכים והדרך שבא מוצגים הערבי והיהודי בסרט הלאומי. הסרט "הם היו עשרה" מציג בפנינו עמדה לאומית, שבה קבוצת עולים מאירופה מגיעה לארץ ישראל כדי להקים לה בית. הם פועלים כאחד, לכולם אותה המטרה והם מתמודדים עם קשיים רבים כגון מחלות, איתני טבע, השלטון הטורקי ושכניהם הערבים שאינם שמחים לקבלם על אדמתם.
בסצנת העימות הראשונה אנו מבחינים בשלושה מהצעירים היהודים זורעים את האדמה, מנסים לעבד אותה לאדמה חקלאית. הערבים רועים את עדריהם על האדמה ומפריעים ליהודים בעבודתם. ניתן להבין את מאפייני הסרט הלאומי בעזרת השוואה בין שני העימותים בין היהודים והערבים בסרט.
סצנת העימות הראשונה –
סצנת העימות השנייה אם נתייחס למיזנסצנה נוכל להבחין בשינוי היחסים בין היהודים והערבים. מקום ההתרחשות הנגלה בפנינו בעימות השני מציג תמונה שונה מאז העימות הראשון. השטח מעובד, ללא סלעים ואבנים, המחרשה לא עזובה, הגדר מהאבנים הושלמה. הגדר הלבנה בולטת על הרקע הכהה של ההרים, והצופה יודע כי כאשר הערבים יחצו את הגדר עם העדר שלהם, היהודים יצטרכו להחליט מה לעשות (בהמשך לדיאלוג בקבוצה בסצנה לפני). הפעם גם היהודים מצוידים במקלות ארוכים, בדיוק כמו הערבים, כך שמאזן הכוחות משתווה. הם נחושים להגן על אדמתם וזכויותיהם.
–
שאלה 2:
הסרטים "הם היו עשרה" ו"סאלח שבתי" מייצגים שני זרמים בקולנוע הישראלי; קולנוע לאומי וקולנוע עממי-מעמדי. אם נשווה בין שני הפתיחים של שני הסרטים נוכל לעמוד על ההבדלים במאפייני הזרמים וגם נוכל לעמוד על הסיבה לשינויים אלה. בתשובתי אנתח את המאפיינים ודרכי הביטוי השונות של הקולנוע הלאומי והקולנוע העממי-מעמדי ואבדוק את הסיבות להתפתחותם.
הנראטיב המוצג בכל אחד מהסרטים מציג תמונה שונה לחלוטין.
בסרט הם היו עשרה הנראטיב מטווה מראש סיפור הרואי על הקרבה –