על איזה מבנה הזדמנויות פוליטי, מקומי וכללי מעידה המחאה החברתית כנגד חברות ההי- טק בסן פרנסיסקו?
ב. האם אפשר לקבל את קביעתו של הכותב, כי מדובר בתנועה בעלת אפקט משמעותי, או, במילים אחרות, תנועה מצליחה/משפיעה, על פי הקריטריונים המקובלים במחקר?
בתשובה יש להתייחס גם למאמרו של גוויני.
חלק ב' יש לענות על שתי השאלות הבאות (2-3).
(
5 נקודות לכל תשובה מלאה, סה"כ 50 נקודות לחלק זה) שאלה 4
האם התקשורת מבוססת רשת עתידה, על פי מאמרו של דיאני, להחליף צורות תקשורת וותיקות בין פעילים בתנועות חברתיות?
שאלה 5
האם כל תנועה חברתית תעבור תהליך מיסוד, שבסופו תצמח אוליגרכיה והתנועה תדעך? את התשובה יש לבסס על מאמרו של רוכט.
שאלה מס' 1 : א. מבנה ההזדמנויות הפוליטי שמסתמן מן השגרה המחאתית נגד חברות ההיי- טק בסן פרנסיסקו  אשר נהפך גם לחלק אינטגראלי מסדר היום מעיד על מבנה הזדמנויות פוליטי,מקומי,וכללי פתוח.המבנה הפתוח משמעו לאפשר לגל מחאתי פוליטי להיות נגיש לאזרחים,שלרוב ייתקל  במנגנון חזק ומוגן שכולל בתוכו קבוצות אינטרס חזקות שמעוניינות בכבישת יעדים פוליטיים,כלכליים,וצבאיים כפי שמילס גורס.הפעילות החברתית בסן פרנסיסקו בשונה מהפגנות מחאה רגילות ופעילות מחוללת שינוי שונות,זוכה ללגיטימיות ופתיחות במבנה ההזדמנויות שלה כיוון שהכול תלוי במידת הקיצניות שמפעילה הרשת החברתית. עומר שוברט מתאר את השגרה המחאתית כמוצלחת כיוון שהיא פועלת בשקט אך מביעה בעקביות את מורת רוחה על כך שעירם הפכה לעיר לעשירים בלבד,סוד הצלחתה במישור החברתי היא העובדה שבגלל שהיא פועלת בצורה מתונה ולא קיצונית הממסד מתיר לה להמשיך בפעילותה וכפועל יוצא גם באה על שכרה כאשר ראש העיר מבטיח להירתם למען שינוי המצב,ומיליונרים מקומיים אף מעוניינים להשקיע בפרויקטים חברתיים לנוכח טענות התושבים בדיאלוג על יוקר המחייה . ברור כי תביעתו של מילס שגורסת כי בסופו של דבר הכוח החזק הינו בלתי מעורער וקבוצת אינטרס חזקה ומשפיעה כמו אנשי היי טק של סן פרנסיסקו שלבטח גם מוגנת ע"י השלטון מרכזי שלו יש אינטרס גדול עוד יותר בהצלחתה,נהפכות לקבוצת עילית סגורה שדואגת 'להשתיק' התארגנויות קיצוניות,ולא נרתעת כאמור מקבוצות לא רדיקליות יתר על המידה שמנסות לעשות סיבוב.מצד שני, גמסון טוען שרדיקליות יתרה בארה"ב היא מתכון לכישלון,ורק  כאשר קבוצה תפעל במידתיות לגיטימית שאינה רדיקלית המתיימרת לשנות סדרי שלטון, ותמחה בצורה נורמטיבית ומקובלת ע"י הממסד,היא תקבל אפוא את תשומת הלב שאותו היא דורשת שכן לפיו ברגע שקבוצה פועלת בדרכי פעולה קיצוניות ובדרישה להפיכה תדוכא במהרה. הדרך הטובה ביותר להשיג את מבוקשה היא לפעול בצורה מוסדרת על פי הסטנדרט הפלורליסטי המאפיין את האומה ואז גם אם לא יחול שינוי משמעותי, הרחש  שקבוצה מייצרת כך במסגרת הפתיחות הלגיטימית יאלץ את האחראים להתחשב מתישהו בדרישותיהם,לגרום לטענות המוחים להפוך למשהו שלא מקלים בו ראש,ולהותיר על הציבור נעשות של עשיית רושם עליהם כתוצאה מן  מהאווירה שמסביב. מבנה ההזדמנויות הפוליטי הפתוח לא בהכרח תמיד משנה סדרים,אך תושבי סן פרנסיסקו בהחלט היטיבו להביו  שהדרך לשנות את המצב היא באמצעות עקביות דיפוזית מתונה,ולא דרך הכותרות הראשיות בעיתונים על מחאה אלימה והתפרעויות שדוכאו ביד רמה.
ב. את קביעתו של עומר שוברט  שקבוצת המחאה בסן פרנסיסקו הינה "תנועה בעלת אפקט משמעותי" אי אפשר לקבל עפ"י הקריטריונים המקובלים במחקר. מידת הצלחתה או כישלונה של קבוצת מחאה נמדדת על ידי מספר פרמטרים. ראשית אם נרצה למדוד את הצלחתה של התנועה בסן פרנסיסקו נתבונן על תוצאותיה. התנועה אכן גרמה לראש העיר ולמספר אנשי היי טק לרצות לתרום כספים ולהצהיר שבכוונתם לשפר  המצב והפערים שקיימים בעיר. רק שאת מהלכים אלו לא ניתן למדוד ולדעת  האם הם נעשו בשל אותה פעילות מחאתית או שמא עמדו על הפרק כבר לפני כן.והאם הם בכלל ייצאו מן היד אל הפועל בעתיד. מעבר לכך תנועות נתפשות כישויות הומוגניות כשהצלחה או כשלון אמורים לשקף את כל חברי הקבוצה.הבעיה שעולה היא שייתכן מאוד שבתוך הקבוצה לא תהיה הסכמה רחבה ומקובלת על כל חבריה. יהיו חברים בתוכה שהיעדים שהוצעו לא ישקפו את רצונותיהם ושאיפותיהם.
שנית הצלחה נמדדת כדבר-