משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית:
משפחה: יחידה שמגדלת ילדים.
חובות הקורס •         הגשת 3 ממ"נים מתוך 5 עד לתאריך האמור •         מבחן סופי היום בשיעור •         פרק 1 בספר •         המאמר של רות כץ ואחרים תיאוריות של משפחה •         לכל תיאוריה יש את הדימוי הדומיננטי לה, כלומר כל תיאוריה רואה את המושג "משפחה" כמושג בעל משמעות שונה •         ראשוני הסוציולוגים עסקו במשפחה במאה ה-19 ועוסקים בה עד היום •         נבין גם מה היו התנאים החברתיים ששררו באותה תקופה בה התפתחה התיאוריה והשפיעו על התפתחותה
1 .
תיאוריות של סולידריות, המשפחה כיחידה סולידרית •         דימוי המשפחה בתיאוריה זו- יחידה של סולידריות, כלומר, אכפתיות, שייכות, הסכמה על ערכים, נורמות ומטרות, אחריות הדדית, תחושות של אהבה, הזדהות. •         זהו הדימוי הדומיננטי ביותר בחקר המשפחה. התנאים החברתיים להיוצרות דימוי המשפחה כסולידרית •         המפכה התעשייתית באמצע המאה ה- 18 נראתה עבור הסוציולוגים כאירוע שהפך את החברה האנושית לאינדיבידואליסטית, דורסנית, מדורדרת מוסרית. התחום הכלכלי המרכזי לחברה הפך מאתר של אמון לאתר של תחרות. •         בו בזמן, נצפו תופעות של אמון בין אנשים כמו הנכונות למות בקרב עבור אחרים או עבור המדינה. •         הסוציולוגים שאלו: מה מאפשר את התפתחות האמון הזו בין אנשים? •         החוקרים הגיעו למסקנה שבמשפחה אנשים לומדים לתת אמון זה בזה. •         הרגשות שמתפתחים כלפי בני המשפחה מועתקים לשאר בני החברה, וכך נוצר הדבק החברתי.
1 א.
התיאוריה של אמיל דורקהיים •         סולידריות מכנית- מתעוררת מתוך הומוגניות, מתוך דמיון בין בני האדם בעבודתם, בחינוכם הדתי ובסגנון חייהם. •         סולידריות אורגנית- מתרחשת מתוך התלות ההדדית שיוצרת חלוקת העבודה החברתית. •         דורקהיים ראה במשפחה כזירה של סולידריות אורגנית (יחסי חליפין) ומכנית (הסכמה על ערכים). •         המשפחה לפיו אחראית לגידול והפיכת היחיד לבן חברה ולפיכך בסיס לחברה כולה.
1 ב.
התיאוריה של בנגסטון ועמיתיו (2002) •         בנגסטון מרחיב את ההגדרה של דורקהיים ומונה שישה סוגים של סולידריות: •         סולידריות מרחבית- נמדדת בקירבת בני המשפחה במרחב קירבה מוחלטת אצל מי שגר באותו משק בית, ורחוקה בין מי שגר ביבשות שונות ואולי מבקרים או מתכתבים אך לעיתים רחוקות ובין הקטבים, יש לנו אנשים הגרים בערים שונות, שכונות שונות.   •         סולידריות רגשית- תשובה לשאלה- מה אתה מרגיש? את מי אתה אוהב? מזדהה, מעריך, מכבד . קרבה וריחוק   •         סולידריות כהתקשרות או תקשורת- תדירות התקשורת (טלפונית, אינטרנטית( הודות לזה הקשרים המשפחתיים מתעצמים, ניתן לדבר על משפחות בין לאומיות. ֿֿ   •         סולידריות פונקציונלית- מתבטאת בתפקוד, עזרה של מבוגר לצעיר, ביביסיטינג של סבים, עזרה בקניות שצעירים נותנים למבוגרים, סיוע כספי, טיפול וכו'.   •         סולידריות הסכמתית- מידת הדמיון בין הערכים של ההורים והילדים •         סולידריות נורמטיבית- נורמות שונות של סולידריות במשפחה. אם סולידריות היא עזרה הדדית נוכל לשאול האם כולכם מאמינים שמשפחה תהיה עזר הדדית, אהבה או תקשורת. אפשר לשאול האם יש נורמות שמחייבות אותנו לקיים את הסולידריות האלו או שאין נורמות כאלו? למשל, במחקר של כץ ולוינשטין הם שאלו- האם כמו שהמבוגרים עוזרים לצעירים, גם הצעירים צריכים לעזור למבוגרים? למשל בכסף. סולידריות רגשית וגם הסכמתית ביחד מהווים סולידריות מכנית של דורקהיים. כי הסכמה מלמדת על דמיון בערכים. אבל יש גם אספקט רגשי שדורקהיים מדבר עליו- שמלווה את ההסכמה הזו. ומצד שני, הסולידריות הפונקציונלית היא הסולידריות האורגנית שמדבר עליה דורקהיים. וארבעת סוגי הסולידריות הנותרים לא כלולים בטיפולוגיה של דורקהיים. בנגסטון הוא חוקר אמפירי שמצא בשטח סוגי סולידריות נוספים. המאמר "סולידריות בין דורית"- רות כץ ואחרים ·         משתמש בתיאוריות של בנגסטון ואחרים. המחקר רצה לבחון יחסי משפחה בין דוריים בין חמש מדינות- נורבגיה, אנגליה, גרמניה, ספרד וישראל בדגש על היחס לזקני המשפחה (גילאי 75 פלוס). מיקומה של ישראל בהשוואה ליתר המדינות בהתיחס לכל מדד בישראל רק 4 אחוזים גרים עם הוריהם המבוגרים בישראל תדירות המגעים עם ההורים של כמה פעמים בשבוע היא כחמישים אחוז. מי שגר קרוב יותר להורה, גם קפץ לראות מה שלומו. להתאלמנות יש השפעה על היחסים המשפחתיים (היכן יתקיימו הארוחות והחגיגות המשפחתיות) ואף על תדירותן. מצד שני, אלמנים מקבלים יותר סיוע. הסולידריות הרגשית היתה הגבוהה ביותר בישראל. זקני המשפחה חשים יחסים חמים גם לחתנים ולכלות שלהם. סולידרית הסכמתית- בעיקר לגבי דת. בישראל כ- 30-40 אחוז מהדיעות היו דומות מאד לדיעות ההורים. רמה בינונית של הסכמה. סולידריות פונקציונלית- סיוע כגון תמיכה רגשית, קניות הסעות היה כ- 40-50 אחוז בישראל, תיקונים בבית היה הנמוך ביותר בישראל, וטיפול אישי וסיוע כספי היה נמוך בכל המדינות. בישראל יחסית הילדים מושיטים סיוע פונקציונלי מועט להוריהם. יכול להיות לכך קשר לרמת השירותים שהמדינה נותנת לקשישים. הילדים נתפסים כאחראים על שכירת עובד בשכר לטיפול אישי בהורה. בישראל כחמישים אחוז היו מסכימים תיאורטית למגורים משותפים. בישראל מסכימים גם על הטענה "הורים ראויים לתמורה כלשהי על הקורבנות שהקריבו". עם זאת, מרבית ההורים הדגישו שלא יבקשו עזרה מילדיהם אלא אם כן לא תהיה להם ברירה. ההורים עוזרים לילדים שלהם והילדים לילדים שלהם.  קבוצה קטנה יותר הדגישה את החובה של ילדיהם לעזור להם. האם ישראל היא מדינה משפחתית לדעתכם או לא?
1 ג.
התיאוריה של הגישה המבנית-תפקודית בין התקופה של תחילת המאה העשרים להיום, התפתחה גישה תיאורטית ששמה הגישה המבנית-תפקודית, היא מזוהה עם ארנס בורגיס ותלמידו טלקוט פרסונס. היא טוענת שהמשפחה היא מבנה מסוים, שלטענתם הולך ותופס מבנה קודם.  המבנה המחליף את הקודם הוא המבנה הגרעיני- אמא, אבא וילדים- שלכל אחד מהם יש תפקיד: לאבא יש תפקיד אינסטרומנטלי- הוא מפרנס, יוצר את הקישור בין היחידה המשפחתית לבין החברה הרחבה יותר. והאם אחראית על שני דברים- חיברות של הילדים, הכנתם מבחינת חינוך לתפקוד בחברה הרחבה וגם ליצירת סולידריות משפחתית שאח"כ מורחבת אל החברה. מה היו התנאים החברתיים לכך שתאורטיקני החברה עוסקים בחברה ובסולידריות המשפחתית גם במאה העשרים? ראשית, הם ממשיכים סוציולויגים אחרים, אבל לפעמים יש מהפכות במדע. למשל, אח"כ מתחילים לדבר על קונפליקט. א.
עדנה למשפחה אחרי מלחמות העולם גם אחרי מלחה"ע הראשונה (19מנהל עסקים-1918) וגם בשלהי מלחה"ע השניה (סוף 1940) יש התעוררות במשפחה שמתבטאת בכך שהרבה אנשים שאיבדו קרובי משפחה מתחתנים מהר ויולדים הרבה ילדים, יש בום, עליה עצומה בפריון, גל של לידות אחרי שתי המלחמות. אלה שני מדדים למשפחתיות- נישואים ולידות שמעידים על כך שיש עדנה למשפחה, היא זוכה בחשיבות שלא היתה לה בסוף המאה ה-
1 9 ותחילת המאה העשרים, שם אנו רואים ירידה בילודה ועליה בגיל הנישואים. הסיבה היא גם סיבה חברתית-דמוגרפית- יש צורך להחזיר לאוכלוסיה את מה שאיבדה וגם סיבה פסיכו-סוציולוגית, אנשים מרגישים שהם צריכים תמיכה ואהבה והמשפחה נותנת להם את זה.
לכן יש דיון במחקר על המשפחה כיחידת סולידריות- נותנת ביטחון לאדם שהמלחמות גרמו לו לחוש ערעור בבטחון שלו. ב.
המשפחה הגרעינית/המודרנית כזירת סולידריות וידידות לפי בורגיס לטענת בורגיס, במהפכה התעשייתית יש מעבר של המשפחה המורחבת למגרעינית ושל המשפחה ממוסד חברתי לאתר של חברות, companionship.
בעוד במורחבת היה חשוב שליטה במשאבים כלכליים, חיתון של הילדים, בד"כ בעזרת שידוך, שליטה על בני המשפחה, לא היה דגש חזק מדי על אהבה במשפחה, כשחל מעבר למשפחה הגרעינית, יש מעבר ליחס של ידידות, רעות, בעיקר בין האשה לגבר (לא תלוי בשידוך) ויחסי הנישואין הן יחסי חברות, בוחרים אנשים שנותנים משמעות לחייהם.
ויש כאלה שאומרים שגם היחסים בין ההורים לילדים הפכו ליחסי ידידות. הטענה היא שהתיאוריות בכל מיני תקופות במאה העשרים עוסקות בסולידריות. ביקורות על הגישה המבנית-תפקודית נגד תיאוריה זו יש הרבה ביקורות. ביקורת אחת מדברת על מאבק. הגישה הזו יכולה להסביר, לנבא, לתאר סולידריות. אבל מה עם מאבקים? אנחנו רואים שיש בין גברים ונשים, הורים וילדים, נכדים וסבים יש גם אלימות פסיכולוגית, מילולית, פיזית, אפילו מקרי רצח. מקרי הרצח הרבים ביותר של נשים הם מקרי רצח של נשים בתוך המשפחה. במרבית המשפחות נשים לא נרצחות, אבל הן נרצחות עדיין יותר בתוך המשפחה מאשר מחוצה לה. גם ילדים חשופים לאלימות רבה במשפחה.
וכמובן גילוי עריות, אונס בתוך המשפחה. בשביל לא לדבר רק על סולידריות, אנחנו צריכים לשנות משהו בתיאוריה כי היא אינה מתיחסת לאותם קונפליקטים.
2 .
גישות קונפליקט, המשפחה כזירת קונפליקט יש לנו תיאוריות שרואות במשפחה, לא יחידה של סולידריות, של ביטחון, אלא זירת מאבק. זה הדימוי השני של המשפחה.
2 א.
פרידריך אנגלס ותיאורית המשפחה כזירת מאבק אבי הדימוי שהמשפחה הוא זירת מאבק הוא פרידריך אנגלס. ידיד של מרקס, אנגלס כתב ספר, יצירה קלאסית, "מוצא המשפחה, הרכוש הפרטי והמדינה". כמו שבחברה יש מלחמה בין המעמדות, כך גם החברה היא מיניאטורה של החברה, יש גם בה מעמדות- יש מעמד של גברים ויש של נשים וילדים. הגבר הבוגר שייך למעמד של בעלי הרכוש, כמו שיש לנו במבנה הריבודי של החברה מעמד של בעלי ההון, הבעלים על אמצעי היצור, כך במשפחה יש את הבעלים על הרכוש. בתקופתו, ברוב מערכות החוק הרכוש המשפחתי היה רשום על שם הגבר, לא על שם האישה. העובדה שהגברים הם בעלי הרכוש גרמה לכך שנשים וילדים היו תלויים בגברים. במוצא פיהם, ברצון הטוב שלהם. מדוע נשים לא יצאו לעבודה? כיון שבתקופתו של אנגלס, 1870, נשים גידלו ילדים וניהלו את הבית ולא יצאו לעבוד. לא היתה להן דרך להיות עצמאיות מבחינה כלכלית. והגבר, מכיון שיש לו אינטרס בילדים מחונכים להמשיך את העיסוק המשפחתי, לרשת את הסטטוס הכלכלי החברתי הפוליטי הבורגני של האב ולכן הגברים מחזקים את התלות של הנשים בהם בכוונה.
הם רוצים שהנשים תלדנה ותגדלנה את הילדים במסירות ובתמורה חלקם מוכנים לפרנס. חלקם הופכים את העדיפות הכלכלית העצומה שיש להם על נשים למשאבים של כח ועוצמה. וזאת הדינמיקה ולכן המשפחה לפי אנגלס היא הזירה הדכאנית ביותר לגבי נשים וילדים. יש היררכיה בין שולטים ונשלטים במשפחה. כמובן יש משפחות בהן יש סולידריות, אין אלימות ובהן גברים לא ממירים את ההון הכלכלי שלהם לקפיטל פוליטי של כח. אם אנחנו קופצים לפרסונס, פרסונס מכיר בכך שהנשים לא מפרנסות, אין להן רכוש ובני זוגן בעלי רכוש אבל הוא טוען שהגברים אינם ממירים את העדיפות הכלכלית בכח. אלא שומרי על יחסים של סולידריות, מלאי אהבה, עובדים במשרה וחצי או שתיים, מתוך רצון טוב לאשה ולילדים. יש הגיון בשתי הטענות.

2 ב.
תיאוריות פמיניסטיות יש לנו יורשות לגישת הקונפליקט והן החוקרות הפמיניסטיות- יש לנו הרבה זרמים וחלק מהן דוגל בגישה של קונפליקט ורואה את המשפחות כזירת קונפליקט. ולמה דווקא פמיניסטים/יות? כי בשנות השישים עולה הגל השני של הפמיניזם באירופה. אנחנו יודעים שבשנות החמישים נשים יוצאות לעבודה בחוץ. עם היציאה של הנשים יש לנו עליה עצומה בשיעור הגירושין במערב. יש קשר יכולת ההשתכרות של האשה, העצמאות הכלכלית שלה, לבין הנטיה שלה להתגרש. כיון שכשהיא תלויה לגמרי בגבר, גם כשרע לה לגמרי היא לא מתגרשת כיון שהוא המפרנס שלה. העליה בשיעורי הגירושין למעשה חשפה את מידת אי שביעות הרצון של נשים במשפחות. ולכן בעצם לא רק שהופיעו חוקרות פמיניסטיות אלא כשהן הסתכלו על החברה הן גילו שיש הרבה קונפליקטים- נשים לא תמיד מאושרות. זה שנשים חיו תקופה מסוימת כעקרות בית ולא דיברו, אף אחד לא ייצג אותן או השמיע את קולן, לא אמר שהיה להן טוב במשפחה, שהמשפחה היתה יחידה ששירתה אותן. זו אחת הטענות הפמיניסטיות.
מושג הפטריארכיה תיאוריות אלו דיברו על פטריארכיה- זה מושג ששאול מאנגלס, הוא לא המציא את המושג הזה, הוא היה קיים כבר במאה ה-19, למשל, אצל הנרי לואיס מורגן, פטריארכיה בעבר היתה מושג חיובי- פטריארכיה היתה אי שויון במשפחה ושליטה כלכלית של הגבר, במשפחה לטובת נשים וילדים. הפטריארך מאפשר לאישה לפי תפיסת מורגן לחיות לפי "מהות האישה" ומהות זו, היא להיות אם באותה תקופה. הפועלת מהמעמד הנמוך לא יכולה לחיות לפי מהותה. קשה לה ללדת ילדים וקשה לה עוד יותר לחנך אותם. אבל החידוש של אנגלס הוא שהוא נתן משמעות חדשה למושג פטריארכיה- פטריארכיה היא שליטה של הגבר בנשים וילדים ודיכוי שלהם. פמיניזם סוציאליסטי גם הפמיניסטים/יות ממשיכים לדבר על פטריארכיה, כל זרם מתמקד בתנאים אחרים שיוצרים את פטריארכיה- זרם סוציאליסטי- דלפי וליאונרד- מדברות על פטריארכיה שנובעת מכך שלנשים יש משאבים כלכליים בבית, נשים עובדות בבית- הן מבשלות, הן מנקות, מגהצות, מארחות, אפילו יחסי מין שנשים "מוכנות" לקיים, אלו הם משאבים שיש לרשותה של האשה, אלו הם…