שאלה מס' 1
מהו חינוך מיוחד? הציגו את הקשיים בהגדרת תחום זה כתחום מדעי העומד בפני עצמו?
שאלה מס' 2
(א)   קריטריונים למיון והשמה למסגרות חינוך מיוחד הם:- (ב)   אילו ממסגרות חינוך מיוחד תואמת רוח חוק חינוך מיוחד?
(ג)    ביקורת שניתן לעלות על החוק או על יישומו בשטח:- שאלה מס' 3
(א)   מהו ההבדל בין גישת הליקוי-מודל השוני האיכותי לבין גישת הפגיור ההתפתחותי?
(ב)   הציגו את ויכוח תורשה-סביבה ביחס למקורות פסיכוצוסוציאלי?וכיצד מתקשר הנאמר בכתבה לויכוח זה ולאיזה גישה תואם..?
(ג)    מהן ההשלכות חינוכיות השיקומיות על תורשה –סביבה?
(ד)   שאלה מס' 4
(ה)   (ו)     אפשרויות שילוב אוכלוסיות התלמידים עם פיגור במערכת החינוך (ז)     אילו מתכניות מניעה תורמת לשילוב תלמיד עם פיגור?ציינו 2 דוגמאות למניעה ראשונית ושתי דוגמאות למניעה משנית?
שאלה מס' 1
מהו חינוך מיוחד? הציגו את הקשיים בהגדרת תחום זה כתחום מדעי העומד בפני עצמו?
תשובה:- החינוך המיוחד הוא חלק מחינוך ייחודי שעוזר לאוכלוסיה חריגה. הוגדר "כחינוך מרפא" ע"פ היינריך הנזלמן, תפיסתו שניתן לרפא מוגבלות ובעיקר פיגור שכלי באמצעים רפואיים חינוכיים, למרות שרוב המקרים אינם ניתנים לריפוי מלא. ההגדרה היום היא מיתון מצוקות ולקויות פיזיות ונפשיות. בארצות מסויימות [ח1] נקרא "חינוך יוצא דופן"-תפיסה אובייקטיבית לאוכלוסיה שראויה, שיכולה להיכנס להגדרה בחינוך המיוחד ואשר מצרפים אליה גם את המחוננים. בישראל קיים המונח "חינוך הילד החריג", קיים בעיקר עבור ילדים בעלי ליקויים התפתחותיים שונים.החינוך המיוחד עיקרו מענה לצרכים הייחודיים של הילדים החריגים, המענה לילד נעשה ע"י שירותים חינוכיים, פסיכולוגיים, רפואיים, פרא רפואיים, סוציאליים ושיקומיים. ילדים אלה באים מרקע של עיכוב התפתחות מתנאים ביולוגיים תורשתיים, תנאים אישיים ותנאים חברתיים-חינוכיים לקויים-בעיות רפואיות, פסיכולוגיות, וזאת ע"מ לעזור לילד לממש את יכולתו, היות וילד זה שונה בהתפתחות האינטלקטואלית, פיזית, חברתית-רגשית-נפשית וחינוכית מהתפתחות נורמלית של ילד רגיל. הילד זקוק להוראה, חינוך ושירותים מיוחדים שבמסגרת הרגילה אין לו מענה לצרכים.מטרות החינוך המיוחד זהות לחינוך הרגיל, אך תהליכי הביצוע-דרכי החינוך מותאמים למגבלותיו / קשייו של הילד [ח2] החריג, דבר שמצריך בדיקה לשני סוגי הצרכים של הילד בחינוך המיוחד – צרכים הזהים לכלל הילדים והצרכים הייחודיים לילדים חריגים.מטרתו העיקרית של החינוך המיוחד היא שיקומו של הילד החריג והכנתו להמשך החיים החברתיים והמקצועיים תקינים, עד כמה שאפשר, עד לקצה יכולתו. כל אחד על בעיותיו, קשייו ולבטיו ובנוסף סביבתו כדי לאפשר התייחסות אינדיבידואלית שמותאמת למצבו הנפשי, גופני וחברתי.התערבות החינוך המיוחד ממשיך עם השנים ואף מתעצם בהתאם למצב החריגות והתלות שהתפתחה לפרט המוגבל.החינוך המיוחד מתעסק גם בעיצוב גישות וכלים לחינוך וקבלת החריג בקרב החברה כולה. החינוך המיוחד הוא חינוך המיועד לילדים חריגים, אשר אינם יכולים להפיק תועלת מהחינוך הרגיל.
החינוך המיוחד הוא רב תחומי .מזהה עצמו החינוך המיוחד כחלק בלתי נפרד מן החינוך הכללי.בעיותיו ושיטות החקירה ומטרותו זהות כמעט לאלה של החינוך הכללי אך אוכלוסיית התלמידים שלו שונה וכן גם דרכי ההוראה והטיפול.לתחום החינוך המיוחד מתוסף אפוא מידע הנגזר מייחודה של אוכלוסייה זו,משיטות ההוראה המותאמת לה ומתפקידיהם המורכבים של העוסקים בתחום זה,בהשפעה הפילוסופית על חינוך מיוחד :נוכל למצוא בכל תחום מדעי השקפות פילוסופיות המנחות אותו כמדע הדן במטרות…
[ח1]לא צריך לכתוב כל אלה! צריך הגדרה וזהו. 2-  [ח2]צריך להתייחס לקשיים בהגדרה ולא בילד החריג.