השאלות בהן עוסק הממן:
המאמץ לרסן את הנשק הגרעיני כנשק להשמדה המונית, בא לביטוי עד כה באמצעות הרתעה ובאמצעות מניעת הפצה. הציגו והסבירו את מרכיביהם השונים של אמצעי מניעת הפצתו של נשק גרעיני הקיימים. באיזו מידה הם יעילים, לדעתכם? נמקו והדגימו. מה יכול לחזק את יעילותם, לדעתכם?   הציגו והסבירו את סוגי הלוחמה האסימטרית: טרור, גרילה והתקוממות/חתרנות. אילו מהם ניכרים בסוריה בשנים האחרונות? נמקו והדגימו.   דונו בפיקוח האזרחי על הצבא. הציגו את הגישות העכשוויות לפיקוח זה, והסבירו את ההבדלים העיקריים בינן לבין הגישות המסורתיות. מהן הבעיות המאתגרות את יעילותו של הפיקוח האזרחי על הצבא בשנים האחרונות?   מענה גמיש – הגדירו. באילו נסיבות רצוי להפעיל אסטרטגית הרתעה זו? נמקו.
ממ"ן 12
הקורס:10390-מלחמה ואסטרטגיה חומר לימוד למטלה:
סמסטר:2014 ב' מועד אחרון להגשה: 4/5/2014 שאלה 1:
נשק גרעיני הוא אמצעי בעל פוטנציאל הרס עצום, המהווה את אחד מכלי הנשק העיקריים להשמדה המונית. ראשיתו של הנשק הגרעיני בשנות ה-40 של המאה ה-20, ובימינו הוא עומד במרכז סוגיית התפשטות הנשק הגרעיני ושימוש אפשרי בו בידי גורמי טרור.
כשעוסקים בסוגיית ריסון הנשק הגרעיני כנשק להשמדה המונית עולות שתי דרכים אפשריות, הראשונה היא באמצעות התרעה-ישנן מספר פלטפורמות הרתעה בהן משתמשות מדינות שונות באמצעות הנשק הגרעיני בו הן מחזיקות. כל מדינה משתמשת בנשק הגרעיני שלה לשם יצירת התרעה מפני תקיפה אפשרית על אדמתה. מדינות העולם מבינות שמידה ויתקיפו מדינה בעלת נשק זה יכולת התגובה יכולה להיות קשה מנשוא. בעת יצירת אסטרטגיית התרעה גרעינית יש לשים לב לשושלה דברים: ראשית, אמינות של ההרתעה- פירוש הדבר שיש להציג לעולם שיש למדינה באמת את היכולת לפגוע גרעינית. בנוסף דרושה נחישות- המדינה צריכה להפגין נחישות ורצינות שהיא לא רק מאיימת אלה גם עלולה באמת לתקוף עם נשק זה.
ולבסוף, חשובה הראציונאליות של הצד השני- תפיסה שהאויב אכן ראציונאלי. ולכן יבין את ההרתעה של המדינה. אם אנחנו לא יכולים להניח בוודאות על ראציונאליות של האויב מנגד אז אין לנו כמדינה על מה לבנות את ההרתעה הגרעינית לה אנו מצפים.
בנוסף, דרך נוספת לריסון הנשק הגרעיני היא בעזרת מניעת הפצה,  ב-1 ביולי 1968 נחתמה 'האמנה למניעת הפצת של נשק גרעיני' (NPT).  זוהי אמנה בינאלומית שמטרתה, להגביל את הפצת נשק גרעיני. נכון לשנת 2007 אישרו את האמנה 189 מדינות בעולם, שמתוכן, חמש מחזיקות בארסנל של נשק גרעיני. אלה מתחייבות לא להפיץ את הידע למדינות אחרות למטרות צבאיות אךל מותירה הפצה של ידע זה למטרות שלום כמו, כורים למטרות הפקת חשמל, מטרות רפואיות וכו.. הבקרה על כך נעשית בעזרת  חתימה על הסכמים וסוכנות מיוחדת- "סוכנות לאנרגיה אטומית"- שתפקידה לבקר באתרי הגרעין של המדינות בעלות יכולת זו מוודא שמירת על כללי האמנה.
–