תפיסות ועמדות של תלמידים מהגרים כלפי רכישת שפה שנייה תוכן העניינים

1 . מבוא וסקירת ספרות             הקדמה       -…4
  מבוא           –4
סקירת ספרות             1- מדיניות חינוכית –5
            2- רכישת שפה שנייה 6
            3-המהגר בחברה כלומד דו-לשוני –7
4 – רב-לשוניות ורב-תרבותיות       4.1 הגדרת רב לשוניות -7
      4.2 הגדרת רב תרבותיות –7
      4.3 אוריינות רב-תרבותית -7
5-השפה הערבית                      5.1 ספרותית לעומת מדוברת -8
                     5.2 התפתחותה ומעמדה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל -9
                     5.3 רכישת השפה הערבית בבתי הספר העבריים ובקרב תלמידים עולים -10 סיכום משפטים     רציונל המחקר –16
    מטרת המחקר, שאלת המחקר וההשערות 16
2 .      מתודולוגיה אוכלוסייה ומדגם -17
 כלים -18
 הליך -20             מערך המחקר ורשימת משתנים
3 .      תוצאות 21
4 .  דיון ומסקנות –
5 רשימה ביבליוגראפית 27
נספחים -31
מטרת  המחקר שלנו היא  להשוות עמדות תלמידים מהגרים בבית הספר כלפי שפה שנייה ורכישתה? חקר רכישת שפות נוספות, הוא תחום עשיר ומתפתח, ללא הרף, מזה מספר עשורים, כתוצאה מעבודתם של בלשנים יישומיים )applied linguists(, מחנכים, מורים, פסיכולוגים וסוציולוגים. שפה היא מערכת סמלים שרירותית ומוסכמת שבאמצעותה ניתן לייצר רעיונות לשם תקשורת, כאשר היא משמשת ככלי לחשיבה, הבעה, למידה וצרכים חברתיים. השפה היא תופעת חיים שמרכזה התקשרות בין אישית הנעשית בכל תחומי החיים. אין כמעט פעילויות בגן, בבית הספר, בבית או בסביבה שבה הילד לא נפגש בשפה.( Azaiza., Hertz-Lazarowitz., Shoham, Amara, Mor-Sommerfeld & Ali ,2011).  קשיים בשפה ובדיבור, לצד קשיים לימודיים, רגשיים וחברתיים עלולים לפגוע בהמשך התפתחותו התקינה של הילד (Jabareen, 2004).
עולים לומדים את השפה לא רק כאמצעי להישרדות אלה גם כצעד חשוב לבנות מחדש את זהותם. נראה כי רוב העולים רוצים להשיג שלמות עם השפה החדשה, הם מפחדים לדבר או לכתוב לפני שהם משיגים מטרה זו (הופמן, 1989). הרצון להיות מושלם קשור מאד לרמה החינוכית, כאשר ככל  שעולה הרמה החינוכית מתבטא הדבר בשליטה גבוהה יותר בשפה (Azaiza et al., 2011). דרך השפה אנשים מעבירים את השאיפות, הרגשות, הנורמות והערכים ולפיכך היא עוזרת לאנשים לשמור על זהותם ולתאר את שאיפותיהם. תרבות האנשים והמעמד הכלכלי והחברתי וההתקדמות הפוליטית במשך הדורות הסתמכה בעיקרה על התפתחות השפה שלהם. על כן, אפשר לומר שהשפות חיוניות לבניית מדיניות (Jabareen, 2004).
החברה רואה כיום במהגר אדם  דו לשוני (או רב לשוני) .מערכת החינוך רואה בו לומד  דו-לשוני. זוהי התייחסות הוליסטית הרואה בלומד אדם שיש לו תרבות מסוימת, אישיות משלו, והוא מושפע מן הסביבה וגם מיכולותיו  הקוגניטיביות ( Grosjean,1982)