עמדות תלמידים מהגרים מדרום אמריקה וברית המועצות לשעבר כלפי רכישת השפה הערבית בבית ספר יהודי: חקר מקרה תוכן העניינים
עמוד תקציר .               2
1 .      מבוא וסקירת ספרות –             2
1 .1.  מבוא
-.              2
1 .2.  סקירת ספרות -…             3
רכישת שפה –…             3
השפה הערבית-ספרותית לעומת מדוברת .                     4
התפתחותה ומעמדה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל –..                5
רכישת השפה הערבית בבתי הספר העבריים ובקרב תלמידים מהגרים -.                 6
רציונאל               11
1 .3.  מטרת המחקר, שאלות המחקר והשערות                       11
1 .4.  מערך המחקר -…             12
2 .      מתודולוגיה …              13
2 .1.  אוכלוסיית המחקר, מדגם המחקר ושיטת הדגימה .                      13
2 .2.  כלי המחקר –.              מנהל עסקים
2 .3.  ציינון השאלון ופירוט משתני המחקר –              משפטים
2 .4.  הליך המחקר -…               17
3 .      ממצאים -.                17
4 .      דיון –…                 23
רשימת מקורות ..                27
נספחים –…
מטרת מחקר זה להשוות עמדות תלמידים יהודים מהגרים מדרום אמריקה ורוסיה בבית הספר היהודי כלפי השפה הערבית ורכישתה?
מהן עמדות תלמידים יהודים ילידי הארץ  בנושאים אלה?
מטרת מחקר זה לברר את התפיסות והעמדות המאפיינות תלמידים יהודים מהגרים מדרום אמריקה ורוסיה כלפי רכישת השפה הערבית בבית ספר יהודי במרכז הארץ.  תחילה אציג סקירת ספרות כללית אודות מקומה של שפה בחיי הפרט ורכישת שפה כתופעה אנושית, נברר את הקשיים האובייקטיביים העומדים בבסיס רכישת השפה הערבית ונברר את מעמדה של השפה הערבית בישראל. בהמשך נעבור לדון ברכישת השפה הערבית כשפה זרה בקרב תלמידים יהודיים בכלל ותלמידים יהודים מהגרים בפרט.
לבירור שאלות מחקר אלה, העברנו שאלון מובנה לקבוצת תלמידים מהגרים וקבוצת תלמידים ילידי הארץ.
לביאור שאלות מחקר אלה בחרנו להשתמש בשיטת המחקר המשלבת מחקר כמותי ואיכותני (mixed-methods) וזאת היות והתופעה הנחקרת היא ראשונית ומזמינה שימוש במתודת גישוש אקספלורטיבית (Cohen & Manion,2007).
רכישתה של שפה זרה נוספת מהווה כיום חלק בלתי נפרד מתכניות הלימודים בכל מדינה       (Al-Haj,
2 002).
שפה היא מערכת סמלים שרירותית ומוסכמת שבאמצעותה ניתן לייצר רעיונות לשם תקשורת, כאשר היא משמשת ככלי לחשיבה, הבעה, למידה וצרכים חברתיים. השפה היא תופעת חיים שמרכזה התקשרות בין אישית הנעשית בכל תחומי החיים. אין כמעט פעילויות בגן, בבית הספר, בבית או בסביבה שבה הילד לא נפגש בשפה (Azaiza et al.,
2 011).
ממשלת ישראל ניסתה להשתמש בשפה כאמצעי להדיר את הציבור הערבי ולמתן את הרגשות הלאומיים שלו. לפיכך, ניכר שהמדיניות הלשונית (חוקה, חוקים רשמיים, נהלים, תקנות והנחיות מנהליות) השפיעו על מעמד השפה הערבית (שוהמי וספולסקי
1 999). מדיניות הנחלת השפה כוונה להשפיע על שיטות העבודה בשפה, המעמד, המבנה ושיטות הלימוד וההוראה (Svirsky et al., 2006).
ברמה המיקרו-ארגונית נמצא כי לתפיסת התלמידים מהי גישת בית הספר כלפי לימודי הערבית יש קשר חיובי חזק ומובהק לעמדות התלמידים כלפי השפה הערבית בהיבטים האינסטרומנטאלי-תועלתני, החוויתי והתרבותי. אנו מסיקות מכך כי למדיניות בית הספר השפעה ניכרת על רכישת השפה הערבית, כאשר בית הספר מאמין במקומה של שפה זו, משקיע את המשאבים הנדרשים לרכישתה ומעודד בפומבי את רכישתה, יש לכך השפעה על עמדות התלמידים וגם לבסוף על עמדות ההורים כלפיה. העמדת מורה לערבית מהחברה הערבית מהווה אמירה בנוגע למדיניות בית הספר המסייעת ברכישת השפה. כמו כן, רכישת השפה צריכה להיות מושתת גם על ההיבט התרבותי, מלבד ההיבט האינסטרומנטלי.