מטלת מנחה (ממ"ן) 12
הקורס:  תקשורת כתרבות – 10532
חומר הלימוד למטלה:    פרקים 8-1
מספר השאלות:  3
משקל המטלה:        10 נקודות סמסטר:    א2015 מועד אחרון להגשה: 28.12.מנהל עסקים     קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
·          שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס ·          שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" חלק א בשאלות 2-1 שלפניכם יש נושאים לדיון ולוויכוח. בנושאים אלה דנו חוקרים שנלמדו בקורס זה. עליכם להציג דיון בשני הנושאים המוצעים על-פי שניים משלושת המאמרים המבוקשים (לבחירתכם). על הדיון שלכם לכלול:
א.       סיכום קצר של כל אחד מהמאמרים שבחרתם (לא יותר מעשר שורות למאמר).
ב.       עמדת כל אחד מכותבי המאמרים שבחרתם בנושא הדיון (לא פחות מחמש שורות לכל מאמר).
ג.         עד כמה דומות או שונות עמדות כותבי המאמרים שבחרתם ומה מקור הדמיון או השוני? (לא פחות מחמש שורות לתשובה).
שימו לב: אין לצטט מתוך הספרים או לסכם בלשון הקרובה ללשון הספר  שאלה 1
האם ובאיזו מידה מקדמים התכנים של התרבות הפופולארית יסודות פמיניסטיים? דונו בשאלה זו על פי שניים משלושת החוקרים האלה:   מאיירס, רדווי, פיסק (מדונה), קון שאלה 2
האם ובאיזה אופן פענוח תכנים פופולריים יכול להיות מוגדר כאקט פעיל (בו כל פרט בקהל מעבד את המסר בהתאם לעמדות הסובייקט שלו)? דונו בשאלה זו על פי שניים משלושת החוקרים הבאים:   סטיוארט הול, גרוס, ליבס ופירסט, קארי שאלה 3  לפניכם זוג של פסקאות שנלקח מתוך מאמרי הקורס. לזוג הפסקאות יש ליצור פסקה אחת מקורית משלכם. הפסקה שתכתבו תציג את הקשר בין שתי הפסקאות מתוך המאמרים (עד כמה דומות או שונות העמדות המוצגות בפסקאות ומה מקור הדמיון או השוני). אפשר להתייחס לאופייה של שאלת מחקר דומה, אופן התייחסות לתקשורת, שימוש במתודולוגיה וכד'. מטרת השאלה היא לאפשר לכם תרגול בכתיבה אינטגרטיבית. לפני כתיבת הפסקה, אנא קראו היטב את שני המאמרים כדי לוודא שאתם מכירים את עיקריהם.

1 .       רולאן בארת (1977) הרטוריקה של הדימוי, פרק ה במקראה, עמוד
1 90 :
כפי שיתברר מיד, כל דימוי הוא פוליסמי (רב-משמעי), מתוך המסמנים של הדימוי משתמעת "מחרוזת צפה" של מסמנים, שהקורא יכול לבחור מתוכם אחדים ולהעלם מאחרים […] בכל חברה מתפתחת טכניקות שונות המיועדות לקבע את המחרזת הצפה של המסומנים, באופן שידביר את אימת הסימנים הלא ודאיים. המסר הלשוני הוא אחת מאותן טכניקות. ברמת המסר המילולי, הטקסט עונה – באופן פחות או יותר ישיר, פחות או יותר חד צדדי – על השאלה: מה זה? הטקסט מסייע לזהות בצורה צלולה ופשוטה את מרכיבי הסצנה ואת הסצנה עצמה.
2 .       וסטרגארד ושרודר (1985), פרק ה במקראה, עמוד 124: פרסומות רבות לקוסמטיקה מודות באופן גלוי לגמרי כי אידאל היופי מבוסס על תרמית. פרסומת לאיפור בסיס מתוצרת Max Factor משתמשת בטכניקת המראה, ויוצרת אשליה של הסתכלות על גרסה מושלמת של עצמך כפי שתוכלי להיות באמצעות שימוש במוצר. אפקט זה מושג על ידי שימוש בתמונת פנים של דוגמנית בגודל טבעי, המלווה בכיתוב "האם העור שלה באמת כל כך יפה?" יש פרסומות שהיו בוחרות להשיב על השאלה בחיוב, שכן תשובה כזו הייתה משמשת בסיס להציע לצרכנית את הכלים להשגת העור המשולם. אבל מודעה זו מאמצת את הגישה הכנה: "לא בלי מעט עזרה." במילים אחרות, חברת Max Factor מזמינה אותך למעשה תרמית קטן, שהססמה מקשרת באלגנטיות עם אידאל נשי ברור מאליו:
"נכון שעדיף להיות אישה?", צורת השאלה מזמינה "כן", המוחלף בתשובה "מקס פקטור", שממנה משתמע כי "כן" פירושו "מקס פקטור". ממ"ן 12                                                                                              31.12.מנהל עסקים קורס:10532- תקשורת כתרבות                                            ממן מצויין – ציון 96! שאלה 1: בחרתי לדון בסוגיה האם ובאיזו מידה מקדמים התכנים של התרבות הפופולארית יסודות פמיניסטיים , תוך התייחסות לשתי החוקרות : קון ומאיירס.  קון (1995): "צפייה חסרת גבולות" א.
הטענה העיקרית במאמר היא שטקסטים פורנוגרפיים הם טקסטים סגורים המכילים ומייצגים מסר חד משמעי בנוגע ליחסי השליטה וההיררכיה בין גברים ונשים. קון טוענת כי הטקסטים הפורנוגרפיים מכוננים משטר של ייצוג , כלומר אופן ייצוג ברור המכיל  עקרונות קשיחים שסוגרים את הטקסט ובו נשים מוצגות כאובייקט למבטו ולצרכיו של הגבר כצופה אידיאלי. משטר הייצוג מטיל הגבלות נוקשות על ייצוג גברים ערומים , מיניות גברית ופעילות הטרוסקסואלית. בעקבות התפתחויות טכנולוגיות במאה ה 19 שהפכו את הפורנו לנגיש וזמין לכל מעמד , הטקסט הפורנוגרפי משתמש בטכניקות צילום ויוצר החפצה של הגוף הנשי. דבר זה בא לידי ביטוי באמצעות תנוחות קבועות וקיטוע של הגוף הנשי באופן שמנתק את הצופה מהתייחסות אל האישה כאנושית ומזמין את הגבר להתייחס לנשים כאל אובייקט. הטקסט הפורנוגרפי מציב את הקורא האידיאלי ,הגבר, בעמדות כוח מגדריות שונות שבהן הוא פעיל , שולט ונתפס כסובייקט חוקר הנמצא בעמדה המאפשרת לו להפיק הנאה מפעולת המציצנות לגוף הנשי זאת בעקבות מבטו המתלכד עם מבט המצלמה. בניגוד אליו האישה מוצגת כפסיבית וכמושא השליטה של הגבר ומהווה אובייקט למבטו וצרכיו. טוב. ב. קון טוענת במאמרה באופן מובהק כי תכני התרבות הפופולארית אינם מקדמים יסודות פמיניסטים. היא מסכימה עם הביקורת הפמיניסטית בנוגע לעובדה שהתכנים מחזקים את ההיררכיה בחברה ויוצרים הבחנה ברורה בין גברים שולטים לנשים נשלטות.  לטענתה הטקסט הפורנוגרפי הוא טקסט סגור המכיל בתוכו משמעות אידיאולוגית ברורה המחזקת את הפטריארכליות הגברית נגד נשים וההגמוניה בחברה המנציחה ומקבעת את האישה במקום נחות. לטענתה הפורנוגרפיה מייצרת שיח של שליטה, כוח , מעמד ועליונות גברית המלמדת את הגבר כיצד להשתמש במיניות על מנת לשלוט בנשים, להשפיל אותן ,להפוך אותן לאובייקט מיני ומושא לצרכיו.
אכן. אך חשוב גם להציג דבר אחד שמתעכבת עליו – הצפייה של נשים בפורנו והאפשרות שמייצרת פנטזיות (יכול להיות פמינסטי אך לא בפועל) משפטים/משפטים …