המחלקה לכלכלה וניהול עבודה פרה – סמינריונית בקורס ביטחון סוציאלי (10558).
הנושא:
פנסיית חובה במגזר השניוני                                                 תוכן עניינים
פרק
1 : מבוא. 3
פרק 2 –  הרבדים של מערך הביטחון הסוציאלי בישראל. 4
קרנות הפנסיה והרפורמות. 5
פרק 3 – עקרונות  חוק פנסיה חובה. 6
"חוק" פנסיית חובה 2008 – עקרונות ויתרונות. 7
על מי חל צו ההרחבה:. 7
על מי לא חל צו ההרחבה:. 7
פרק 4 – חסרונות חוק פנסיה חובה ובעיות הנובעות ממנו 8
פרק 5 – דיון – למה החוק לא מיטיב עם ה"חלשים". 10 פרק 6: סיכום.. 12
ביבליוגרפיה. מנהל עסקים פרק
1 : מבוא
במבנה הפנסיוני המקובל במדינות מערביות דואגת הממשלה או גוף ממלכתי כגון הביטוח הלאומי לשלם קצבת זקנה – שהיא פנסיית מינימום בסיסית – לכל אזרח או תושב קבוע. מעבר לכך יכול אזרח להצטרף להסדר פנסיה פרטי. הסדרי פנסיה עשויים לכלול – מלבד תשלומים עבור התקופה שלאחרי פרישה מחמת גיל – גם תשלומים לאדם שאיבד את כושר עבודתו בגלל מחלה או נכות, וכן תשלומים לשאיריו לאחר מותו. מטרת תוכניות הפנסיה השונות והרציונל שלהן הם להבטיח לאדם העובד ולשאיריו, התלויים בו בפרנסתם, המשך זרם ההכנסות שיחליף את מקור ההכנסה הכלכלי שנפסק בשל נכות, מוות או זקנה. גובה הפנסיה קשור ברמת ההכנסה המבוטחת של העובד, בתקופת עבודתו, ובתקופת העבודה בה היה מבוטח בפנסיה ובה היה צפוי להיות מבוטח אלמלא הפסקת עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו (נכות ומוות) .
מאז שנוסדה קרן הפנסיה הראשונה בשנת 1910 ועד לשנת 2008 עברו הקרנות מהפיכות ורפורמות רבות כאשר כל רפורמה שינתה וחידשה נושא אחר. הנהגת פנסיה חובה לכלל ציבור העובדים היא אחת הרפורמות הסוציאליות החשובות ביותר שהונהגו במשק.
הרפורמה שהונהגה בפנסיה מהפכנית מכיוון שמדובר ביצירת ביטוח פנסיה חובה לכלל ציבור העובדים בישראל. המדינה מחייבת בצו הרחבה, שדינו כחוק מחוקק, כל עובד ומעסיקו, לחסוך לפנסיה. למעל ממיליון עובדים במשק לא היו הסדרי פנסיה בטרם חקיקת החוק ובהגיעם לגיל פרישה הם  היו "הופכים לנטל" על קופת המדינה על ידי קבלת קצבאות. עיקר העובדים הם אלו בעלי השכר הנמוך במשק והלא מאורגנים מה שנקרא המגזר השניוני. עיקר עובדים אלו אינם מיוצגים על ידי וועדי עובדים או אינם מאורגנים ואין איש זולת החוק הזה שיגן עליהם וידאג להם בהגיעם לגיל פרישה.
במסגרת הסכם פנסיית החובה נקבע כי הפרשת המעסיק לתכנית פנסיית חובה מורכבת משלושה חלקים שווים: הפרשה של מעביד לתגמולים הפרשה של מעביד לפיצויים הפרשה של העובד לתגמולים. כאמור השכר המבוטח לפנסיית חובה לפי חוק פנסיה חובה הוא "שכר הבסיס" ללא הנלוות. נלוות אלו רכיבים שמהווים שכר לכל דבר אך לא חלות עליהן חובת ההפרשה לפנסיה ופיצויים. לעיתים הנלוות מהוות אפילו 30% ויותר מהשכר אך לא מוכרות כשכר בסיס, למשל אחזקת רכב, קצבת נסיעות, תוספת ביגוד ועוד כל מיני סעיפים. לדוגמה אם למשל קיבל העובד בונוס שנתי, חלק זה לא יוכר לצורך הפרשות לפנסיית חובה. הסכם פנסיית חובה לפי חוק פנסיה חובה הוא ברירת מחדל מכיוון שהוא חל במקרים בהם אין הסדר פנסיוני המיטיב יותר עם העובד.
לעומת זאת, אם יש לו הסכם טוב יותר מהסכם פנסיית החובה יישאר ההסכם בעינו ולא ישתנה. לכאורה זהו חוק טוב הדואג לעובד ושומר עליו ועל זכויותיו בעת הגיעו לגיל הפרישה אבל נשאלות שאלות רבות.
השאלות מובילות ומתכנסות תחת שאלת המחקר שעבודה זו תנסה לתת לה מענה והיא : כיצד השפיע חוק פנסיית החובה על המועסקים במגזר  השניוני?