שאלה מס' 1
גישת מדינת הרווחה:
מדינת הרווחה – זה שילוב של שתי הגישות (סוציאליזם וליברליזם) חברה צודקת ושוויונית, הדואגת בצורה הולמת לאיכות החיים של אזרחיה. מדובר בעיקרון של זכויות חברתיות כחלק בלתי נפרד ממערכת זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי מדינה, לכן קיימת הנהגת החקיקה המבטיחה הענקת שירותים חברתיים לאוכלוסייה- רשת ביטחון. המדינה נותנת למנגנוני השוק לפעול, אך היא גם דואגת ומספקת רשת ביטחון לאזרחיה בצורה שוויונית. סקטור עסקי חזק, שמאפשר גביית מיסים גבוהה, אך המשאבים ומיסים נועדו לכלל הציבור. מדינת הרווחה מאפשרת חרות הפרט, היא לא מתיימרת ליצור שוויון בתוצאות, אבל היא כן מתערבת בתחומים כלכליים-חברתיים במטרה לצמצם פערים ולהעניק שוויון הזדמנויות לכולם, יותר הזדמנויות ליותר אנשים.
סוציאליזם – זו תפיסה שאומרת מעורבות מלאה של המדינה בנושאי כלכלה וחברה. הממשלה צריכה להתערב בחיי הפרט, החברה והמשק, על מנת ליצור מצב של שוויון, לממשלה אחראיות קולקטיבית לחברה. בעלות של המדינה על אמצעי ייצור וכלכלה מתוכננת. כל דבר שהוא לא בבעלותה תהפוך דבר פרטי ללאומי, כלומר, ההלאמה היא חלק מאידיאולוגיה. אחראיות על רווחת האדם מוטלת על המדינה. הדגש על אחראיות קולקטיבית על חשבון זכויות הפרט. התפיסה מניחה שיש יחסים לא תחרותיים, אלא סולידריות חברתית. שוויון בתוצאות  כל בני אדם יקבלו את צרכיהם. עיקרון של שוויון הוא עיקרון המוביל, לא יהיו מעמדות רק מעמד אחד וכל הרכוש יהיה שייך לעם.
שאלה מס' 3
מאמר 1.3 – החברה האזרחית והסקטור השלישי:
החברה האזרחית היא חברה שבה מוסדות השלטון משמשים כמשקיפים, האוכלוסייה מגוונת ויכולה להשפיע על מוסדות השלטון.
הסקטור השלישי – זה התארגנות אזרחית שלא למטרות הרווח (ארגון "יד שרה","לתת", "נעמת", קופות חולים), ובו יש שני תפקידים מרכזיים, שעל אחד מהם נשאלת השאלה והוא- הספקת שירותים. במדינת הרווחה קיים צורך באספקת שירותים על ידי המגזר השלישי לצד מוסדות הממשל הנובע מיחסי הגומלין שהתהוו ביניהם, מהסיבות הבאות: