השפעותיה הכלכליות של ריבית בנק ישראל
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | כלכלה |
מילות מפתח | בנק ישראל, יבוא, ייבוא, ייצוא, יצוא, כלכלה, כלכלת ישראל, סמינריון, ריבית |
שנת הגשה | 2013 |
מספר מילים | 3386 |
מספר מקורות | 13 |
תקציר העבודה
השפעותיה הכלכליות של ריבית בנק ישראל עבודה סמינריונית אוגוסט
2 0מנהל עסקים
1 3
מקורות תוכן העניינים
מבוא. 3
בנקים מרכזיים ותפקידיהם.. 5
ריבית בנק ישראל. 8
השפעותיה הכלכליות של ריבית בנק ישראל. 9
הגורמים המשפיעים על גובה הריבית.. מנהל עסקים דיון וסיכום.. משפטים ביבליוגרפיה.. 17
נספח: שערי בריבית של בנק ישראל. 19
מבוא
עבודה זאת עוסקת בהשפעותיה הכלכליות של ריבית בנק ישראל. העבודה מגדירה מהי ריבית בנק ישראל ובוחנת את השפעותיה על המשק הישראלי.
שיטת המחקר היא עבודה תיאורטית. העבודה כוללת סיכום ואינטגרציה של מקורות ראשוניים ושניוניים ומחקרים לכדי תיאור והסקת מסקנות.
ריבית בנק ישראל היא אמצע המרווח שבין שיעור הריבית שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים לבין השער שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים. לערך זה השפעה גדולה על ערך הכסף במשק כולו. בנק ישראל מלווה כסף לבנקים וגם מאפשר להם להפקיד אצלו.
שער הריבית שבנק ישראל גובה על ההלוואות, גבוה משער הריבית שהוא משלם על פיקדונות הבנקים. נקודת האמצע שבין שני השערים הללו, היא ריבית בנק ישראל. לשער ריבית בנק ישראל צמודים רבים משערי הריבית במשק, במיוחד שערי הריבית על הלוואות קצרות מועד.
כך הריבית שהבנקים גובים על הלוואות עו"ש, צמודה כמעט תמיד לשער ריבית בנק ישראל. וכן הריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור. גם משכנתאות רבות ניתנות כשהן צמודות לשער ריבית בנק ישראל. וכך, שער הריבית הוא כלי ביד בנק ישראל לשליטה מוניטרית באינפלציה, ולמטרות נוספות כעידוד הצמיחה. בנק ישראל נוהג לפרסם ביום שני בשבוע האחרון בכל חודש את שער הריבית לחודש הבא. במקרים חריגים משנה הבנק את שער הריבית בזמן שהוא רואה לנכון, ואינו ממתין לתום החודש. בהתאם לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, המוסמך לקבוע את ריבית בנק ישראל היה נגיד הבנק. ב-1 ביוני
2 010 הוחלף חוק זה בחוק בנק ישראל, התש"ע- 2010, ולפיו סמכות קביעת הריבית היא בידי הוועדה המוניטרית של הבנק, שהנגיד עומד בראשה. על פי חוק בנק ישראל המטרות של המדיניות המוניטרית הן קודם כל לשמור על יציבות המחירים לאורך זמן, ובכפוף לכך, לתמוך במדיניות הממשלה ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים, ובנוסף לתמוך ביציבות הפיננסית. לצורך כך בנק ישראל משתמש בכלי המדיניות שעומדים לרשותו:
ריבית בנק ישראל, התערבות בשוק המט"ח בהתאם לנסיבות, וכן כלים יציבותיים בדמות מגבלות שונות בשוק המשכנתאות. השימוש בכל הכלים, במינונים משתנים על פי הנסיבות, מסייע להשיג את היעדים השונים, ולמזער את ההשפעות השליליות של כלים שונים על יעדים שונים מדיניות מוניטרית נשענת על תמונת מצב המתגבשת על בסיס נתונים חלקיים, המתקבלים בפיגור ומתעדכנים ומשתנים, ועל תמונת מצב גלובלית המשתנה כל העת. האתגר של קובעי המדיניות הוא לגבש תמונת מצב ותחזית על בסיס נתונים אלה בסיוע מודלים וניסיון וידע מקצועי מצטבר; האתגר שבקבלת החלטות המדיניות הוא הצורך לאזן בין השפעה מבעוד מועד – being ahead of the curve – לאור הפיגורים בהשפעת המדיניות המוניטרית, לבין תגובה, מידתית, להתפתחויות האמתיות, ולא ל"רעש" בנתונים. (פלוג, 2014).
בנקים מרכזיים ותפקידיהם בנק מרכזי ממלא תפקידים חשובים בעיצוב ובניהול המדיניות הכלכלית, ואלה העיקריים שבהם: • ניהול המדיניות המוניטרית • יעוץ כלכלי לממשלה • פעילות בשוק מטבע חוץ וניהול יתרות מטבע חוץ • מעקב וניתוח של פעילות המשק במטבע חוץ • פיקוח על הבנקים • קידום היציבות הפיננסית • הנפקת מטבע • בנקאי של הממשלה ושל הבנקים • ייצוג המדינה במוסדות בינלאומיים עיקר פעילותו של הבנק היא בתחום המוניטרי. פעילות זאת מתחילה בהנפקת הכסף במשק ועיקרה קביעת שערי הריבית.
מדיניות כלכלית מורכבת משני חלקים עיקריים – מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית. המדיניות הפיסקלית מנוהלת בידי הממשלה, ומשפיעה על המשק בעיקר באמצעות תקציב-