ממן 12 אינטליגנציה רגשית שאלה 1
כיום קיימת מחלוקת בקרב חוקרים בנוגע לאופן מדידת האינטליגנציה הרגשית. קיימות שתי דרכים מרכזיות למדידת המושג, כאשר כל אחת מהדרכים מובילה לדרכי מדידה שונים. שני סוגי מדדים, אשר נובעים מהסוגים השונים של המודלים התיאורטיים. חוקרי אינטליגנציה רגשית נחלקים לשתי אסכולות מרכזיות, כאשר אחת רואה באינטליגנציה הרגשית, אינטליגנציה קונבנציונלית אשר בבסיסה קיים כושר ויכולות קוגניטיביות לפתור בעיות במהירות ובדיוק. יכולות שכליות ומנטליות אלו ניתנות לבדיקה ומדידה באמצעות מבדקים שונים. ואילו האסכולה השנייה רואה באינטליגנציה הרגשית הגדרה רחבה יותר הכוללת איכויות אישיות בעלי תכונות ומוטיבציה מגוונים אשר הם אלה מאפשרים לאינטליגנציה הרגשית לבוא לידי ביטוי. תכונות אישיות אלו ניתנות למדידה באמצעות שאלוני דיווח עצמי. לפיכך, דרך אחת המודדת אינטליגנציה רגשית היא על פי תכונות אישיות של האדם, כלומר על פי סגנונו האישי והנטייה שלו להגיב באופן מסוים באינטראקציה עם הסביבה. תכונות אישיות יכולות לכלול בין היתר : כעס, פסימיות, חרדה, שלווה, פתיחות וכד'. הילה, יש לציין את סוגי המדדים. מדדי ביצוע ומדדי דיווח עצמי. ודרך נוספת המודדת אינטליגנציה רגשית היא הכושר השכלי מדד ביצועי והיכולות המנטליות, כלומר היכולת של האדם להגיע לביצוע הטוב ביותר בזמן שהוא נדרש לבצע משימה קוגניטיבית וכאשר קיימת האפשרות להעריך את הביצוע שלו במונחים כגון:
נכון/ לא נכון ו/או קרוב למציאות/ רחוק מהמציאות. אינטליגנציה רגשית כוללת את היכולת לתפוס רגשות, להטמיע הרגשות הקשורות ברגש ולהבין ולנהל את המידע הטמון ברגשות אלו. מודלים של יכולות מנטליות נמדדות באופן ישיר כאשר אבקש מהנבדק לפתור בעיה רגשית ולהעריך את תשובתו לפי קריטריונים של דיוק (למשל: לזהות את הרגש המופיע בסיפור או בציור). אך ישנה גם דרך למדידה יכולת באמצעות שאלונים לדיווח עצמי בהם הנבדקים מתבקשים לדווח על אמונתם האישית בנוגע לאינטליגנציה הרגשית שלהם.
אם כך, ניתן לחקור אינטליגנציה רגשית כתכונה ואינטליגנציה רגשית כיכולת, עם זאת לא ניתן לקבוע בברור אם מדובר בממד אחד שהוא: התכונה אינטליגנציה רגשית או שמא מדובר במספר רב של תכונות נפרדות ובלתי תלויות שיוצרות ביחד אינטליגנציה רגשית.
ב. דרך המדידה שזכתה לביקורת המדעית הרבה ביותר היא זו שבעצם לא עמדה בקריטריונים המדעיים המקובלים והיא אופן המדידה באמצעות שאלונים  לדיווח עצמי. הדיווח העצמי לרוב מבקש מהנבדק לציין את מידת הסכמתו או תמיכתו בנוגע לטענות תיאוריות וזאת על פי דירוג מ 1 (לא מסכים כלל) עד 5 (מסכים בהחלט). המתודולוגיה של התפיסה העצמית עלולה להיות לא מדויקת וחשופה להשפעות חברתיות, הונאה ורצון ליצור רושם. כל אלו משפיעים באופן ישיר על הדיווח העצמי. למשל שאלון המדרג אמפתיה אצל הנבדק עלול להיכשל, מאחר והוא מנסה לחזות מדד אובייקטיבי של אמפתיה וזאת מכיוון שיכולת רגשית עלולה שלא להיות נגישה באופן מודע. לכן במקרה כזה בו הנבדק נשאל על דיוק אמפתי, ניתן לחזות טוב יותר ע"י מדידים של אינטליגנציה קונבנציונלית.  כמו כן, שאלונים לדיווח עצמי נמצאו כאלו שלא יכולים לנבא יכולת קוגניטיבית והישגים גבוהים.
לסיכום:
המדדים המבוססים על שאלונים לדיווח עצמי נוטים להיות לא מספיקים לשם תיקוף מתכנס ומבחין. הקשרים שלהם עם גורמי אינטליגנציה אחרים נמוכים, מה שמהווה כישלון של תוקף מתכנס. בנוסף,  הקשרים שלהם עם מדדי אישיות גבוהים, מה שמהווה כישלון בתוקף מבחין. נקודות הביקורת:
חוסר אובייקטיביות }מודדים תפיסה עצמית ולא רמה ממשית }נתונים להשפעות של רצייה חברתית, מוטיבציה, הערכה עצמית }יכולת רגשית עשויה שלא להיות נגישה באופן מודע }חפיפה למדידת מאפייני אישיות ß היעדר תוקף מבחין }מתאם נמוך עם מבחני אינטליגנציה ß היעדר תוקף מתכנס שאלה 2
אינטליגנציה רגשית צריכה לעמוד בקריטריונים נוקשים על מנת להיחשב אינטליגנציה אמתית. ישנם שלוש קבוצות:
–