ממן 13-  אינטליגנציה רגשית שאלה 1:
א. * הממצאים העיקריים העולים מתוך המחקר המתואר הם:
בהתאם להשערה הראשונה- נמצא כי קיים הבדלים בין מתבגרים מחוננים ומתבגרים שאינם מחוננים מבחינת רמת האינטליגנציה הרגשית, אולם ההבדל הינו קטן יותר מן ההבדל בין שתי תת-הקבוצות בכושר המילולי. גודל ההבדל בין הקבוצות בכושר המילולי הוא גדול בהרבה מן ההבדל שנמצא בין הקבוצות באינטליגנציה רגשית.
בהתאם להשערה השנייה-כיוון ההבדלים בין מתבגרים מחוננים ולא-מחוננים באינטליגנציה רגשית, נמצא כתלוי באופן מובהק בכלי המדידה: כאשר היא נבחנה באמצעות מדדי ביצוע (MSCEIT), א"ר נמצאה כגבוהה יותר אצל מחוננים בהשוואה ללא-מחוננים. עם זאת, כאשר א"ר נבחנה באמצעות מדד דיווח עצמי, נמצא כי היא נמוכה יותר אצל מחוננים, בהשוואה ללא-מחוננים.
שני ממצאים מרכזיים אלו מעידים למעשה על כך:
שמחוננים אינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא-מחוננים, לפחות לא בכל מדד היא נמדדת ולפחות לא באותה המידה שהאינטליגנציה המילולית גבוהה אצלם. אם כך, שני הממצאים האלו שתוארו, תואמים להשערות המחקר ועונים על ניבויי החוקרים.
* לממצאים אלו ניתנו כמה הסברים. שני ההסברים המרכזיים לממצאים אלו:
– הסבר 1- הסבר המתייחס ליתרון האפשרי שיש למחוננים במדד הביצועי: בהקשר לממצא המראה כי ישנו הבדל ברמת הא"ר הנצפית בתלות בכלי המדידה עצמו. מאפייניו של שאלון MSCEIT, כנראה מקנים יתרון לביצוע טוב יותר בקרב תלמידים מחוננים לעומת הלא-מחוננים:
 1.
מכיוון ששאלון MSCEIT, קשור באופן משמעותי לכושר מילולי, וכפי שידוע, מחוננים הינם בעלי כושר מילולי גבוה יותר בשתי סטיות תקן בממוצע בהשוואה ללא-מחוננים, למחוננים ישנה יתרון באשר לביצועם בשאלון הביצועי, הקשור קשר הדוק ליכולתם המילולית הגבוהה. נראה אם כך, כי מדידת א"ר באמצעות שאלון זה תלויה בכושר מילולי, ולפיכך מעלה את הביצוע של מחוננים במדד זה. 2. מאפיין בולט של השאלון הביצועי, היה אורכו הרב, ולכן נראה כי הוא דורש מוטיבציה רבה, צורך הישג וקשב וריכוז לאורך זמן ולאו דווקא א"ר. בכל מקרה, מכיוון שגורמים אישיותיים וקוגניטיביים אלו מאופיינים יותר אצל מחוננים, ייתכן וישנה יתרון למחוננים, דבר שאולי שיפר את הביצוע שלהם בשאלון ה- MSCEIT. – הסבר 2- הסבר המתייחס לחסרון האפשרי שיש למחוננים במדד הדיווח העצמי: בהקשר לשאלה- מדוע מחוננים עשויים לקבל ציון נמוך יותר במדד דיווח עצמי? המאפיינים האישיותיים הידועים לנו לגבי מחוננים, כנראה מקנים חסרון לתלמידים המחוננים לעומת הלא-מחוננים: 1. למשל- דימוי עצמי נמוך, אשר נמוך יחסית לעמיתיהם הלא-מחוננים, נוצר עקב השוואה חברתית בתוך הקבוצה הספציפית,  בו הילד המחונן משווה עצמו לחבריו, כך שהוא חש כי אינו מוכשר. דבר שיכול להוביל, להערכה עצמית נמוכה יותר אצל מחוננים לעומת לא-מחוננים. בנוסף, ייתכן והדימוי העצמי הנמוך ניכר במידה רבה דווקא ביכולת הרגשית והחברתית שלהם, שאינה מקבלת ביטוי ופיתוח רב במסגרת כתת המחוננים, אלא יותר טיפוח הפוטנציאל האינטלקטואלי. 2. למשל- ביקורתיות עצמית גבוהה, הנוצרת כתוצאה מציפיות סביבתיות שהופנמו.
כנראה שלמחוננים בעלי שני תכונות אלו, ישנה נטייה לתפוס את יכולותיהם הרגשיות כנמוכות יותר (כפי שמתקבל משאלון תפיסה עצמית) ממה שהם באמת (כפי שמתקבלת ע"י שאלון MSCEIT), לעומת תלמידים לא-מחוננים.
* הסבר נוסף: ממצאי המחקר גם תומכים בכך שייתכן וקיימת נפרדות מסוימת בין היכולות, אינטליגנציה ואינטליגנציה רגשית, אשר אינן משפיעות אחת על השנייה, בלתי תלויות וכי אדם יכול להיות גבוה באינטליגנציה מסוג אחד אך אין זה אומר כי יהיה גבוה כאשר תימדד אינטליגנציה …