תשובות   ממן 13 – פסיכולוגיה בחינוך תשובה
1 חיזוק ( סקינר ) –  יחידת התנהגות מחוזקת דרך מתן סיפוק לאחד מצרכיו של הלומד. החיזוק הינו כל גירוי שמעלה את הסתברות הופעתה של התנהגות שבאה לפניו. כמו כו החיזוק, הוא אחד הגורמים העיקריים בלימידה עפ"י סקינר. התנהגויות אנושיות רבות נלמדות באמצעות חיזוקים: תגובות הזוכות לחיזוק תבוצענה שוב בעתיד כדי לזכות באותו חיזוק.
קיימת הבחנה בין חיזוק חיובי וחיזוק שלילי:
חזיוק חיובי- גירוי נעים, אפטטיבי שבא בעקבות התנהגות ומגדיל את הסיכוי שההתנהגות תירכש ותחזור על עצמה.
חיזוק שלילי- מצב בו יש גירוי לא נעים, גירוי אברסיבי, אשר סילוקו גורם סיפוק ללומד, וכאשר נחזק אותו ההתנהגות תגבר.
אם כן, גם חיזוק חיובי וגם חיזוק שלילי, מטרתם לחזק את ההתנהגות ולהגביר את שכיחותה ולכן הם מכונים "חיזוקים".  חיזוק חיובי וחיזוק שלילי משפיעים באותה מידה על התגובה – הם מגבירים את תדירות התגובה, אך ההבדל ביניהם הוא בכך שבחיזוק חיובי ניתן גירוי נעים  בעוד שבחיזוק שלילי ישנה הפרה – סילוק של גירוי בלתי נעים. דוגמאות לחזוקים :
חיזוק חיובי : בכל פעם שפעוט הוגה מילה באופן נכון וללא שגיאות, אימו מחייכת אליו באהבה ואומרת לו שהיא גאה בו מאוד! הפעוט מבין שהוא עושה משהו נכון שמעורר אצל אמו אושר, שמחה, גאווה ולכן חוזר על התנהגות זו שוב ושוב. עובד שעובד באופן מסור, פרודוקטיבי ויעיל, מקבל העלאץ שכר מהבוס שלו לאות הכרה והערכה.
העובד ימשיך לעשות את עבודתו נאמנה כי עקבותיה קיבל חיזוק ( העלאה בשכרו). חיזוק שלילי : תלמיד שנוהג לאחר לשיעור, המורה מבקשת ממנו שעד שלא יפסיק לאחר, הוא יאלץ להישאר שיעור נוסף. הילד ששיעור נוסף "מעיק" עליו, מפסיק לאחר בכדי לא להשאר שיעור נוסף.
מורה בבית הספר אמרה לתלמידיה שאם הם יתפרצו בתשובה ללא הצבעה, היא תתעלם מתשובתם. לאחר שהחל הילד להצביע בכדי לומר את תשובותו, המורה הפסיקה להתעלם ממנו והתייחסה אליו ולתשובותיו. למידה חבויה ( טולמן) –   טולמן לא האמין שללא חיזוק לא תתרחש למידה.
טולמן סבר כי ההתנהגות תלמד גם בהעדר חיזוק ותהליך הלמידה הוא :  גירוי -> משתנה מתווך ( רצונות, ציפיות, מחשבות וכד' ) -> תגובה.
סוג למידה זה מכונה "למידה חבויה" – כלומר למידה של סימנים, למידה ללא חיזוק, הנרכשת בלי שהלומד מודע לה. למידה זו אינה גוררת אחריה  סיפוק ( כמו בחיזוקים) והלומד לא מודע לעובדה כי למד משהו חדש, אך הלמידה באה לידי ביטוי בהתנהגות.  טולמן הוכיח זאת באמצעות ניסוי המבוך בו מצא כי העכבר לומד את דרכו במבוך, אינו לומד תגובה מוטורית ( לפנות לכאן או לכאן ), אלא יוצר לעצמו מפה הכרתית שהיא מפנה קוגניטיבית והיא שמנחה את הלמידה ע"י …